מערכת שבתוןהרב עוזיאל אלמקייס
פרשת פנחס מלמדת אותנו שיעור נצחי על עוצמתה של מסירות נפש המגיעה ממקום טהור. בפתח הפרשה, הקב"ה מעניק לפנחס את השכר הגבוה ביותר: "הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם".
ה"אור החיים" הקדוש, רבי חיים בן עטר זיע"א שואל: מדוע פנחס מקבל דווקא את ברכת השלום כפרס על מעשה של קנאות ואלימות? ומסביר יסוד פסיכולוגי עמוק בנפש האדם. מטבע הדברים, כאשר אדם עושה מעשה תקיף – אפילו אם הוא מוצדק ונעשה לשם שמים – הדבר עלול להטביע בנפשו מידת אכזריות ורוגז, לכן, ה' הבטיח לפנחס מתנה אלוקית: "ברית שלום". ה' נטע בלב פנחס רגשות של חסד, שלום ורחמים, כדי שמידת האכזריות הטבעית שנלווית להריגה לא תפגע בנפשו הטהורה.
התורה מדגישה את ייחוסו: "פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן". ה"אור החיים הקדוש" מסביר שהתורה באה להדגיש שפנחס לא פעל מתוך אופי אלים שירש מזקנו לוי (שהרג את אנשי שכם), אלא מתוך קדושה ואהבת ישראל שירש מאהרון הכהן, שהיה "אוהב שלום ורודף שלום". מעשהו של פנחס לא נבע מכעס, אלא מרצון להציל את העם מהמגפה.
חכמי מרוקו לאורך הדורות הוסיפו פנינים יקרות להבנת נקודה זו. רבני משפחת פינטו זיע"א הביאו משל לאדם שנדרש לנקות כלי זכוכית עדין ויקר. אם המנקה ישתמש במברשת ברזל גסה ובכוח רב, הוא אולי יסיר את הלכלוך, אך ישבור את הכלי עצמו.
כך גם בתוכחה וקנאות – אם פועלים מתוך כעס, שוברים את נשמת הזולת ואת נשמת הפועל. פנחס פעל בעדינות נפש כזו, שהלכלוך הוסר וכלי הזכוכית של עם ישראל נותר שלם.
רבי יעקב אבוחצירא, ה"אביר יעקב" זצ"ל מסביר שהתורה מדגישה את הייחוס של פנחס כדי להראות שהוא לא פעל מתוך אופי אלים שירש חלילה משבט לוי, אלא מתוך מידת החסד ואהבת ישראל המוחלטת של זקנו, אהרון הכהן, שהיה "אוהב שלום ורודף שלום". מעשהו של פנחס לא נבע מכעס, אלא מכאב עמוק על צערה של השכינה ועל המגפה שהכתה בעם.
הבאבא סאלי, רבי ישראל אבוחצירא זיע"א, היה אומר שקנאות אמיתית אינה מכוונת כלפי חוץ, אלא כלפי פנים. קנאות פנחס הייתה בעצם "קנאת ה'".
המבחן הגדול של האדם הוא האם הוא מסוגל לקנא לקדושה בתוך עצמו, להילחם ביצרו האישי, ולעשות זאת בדרכי נועם. המסר עבורנו כפול: כאשר אנו נדרשים לתקן, להוכיח או לפעול למען ערכים, עלינו לבחון את המניעים שלנו בזכוכית מגדלת, האם אנו פועלים מתוך אגו, כעס ורצון לנצח, או מתוך אהבה עמוקה ורצון להשכין שלום וקדושה בעולם. רק מעשה שנובע מתוך "אהבת אהרון" פנימית, מזכך את הנפש וזוכה לברכת "ברית שלום" מהקב"ה.
