העיתוי הנכון

בשמואל ב' פרק ז', מתואר כי דוד יושב בשקט בביתו וה' הניח לו מכל אויביו. הוא קורא לנתן הנביא ומודיע לו כי הוא חש שזה הזמן לבנות בית גם לא-לוהים. נתן מסכים איתו ונותן לו את ברכת הדרך.

ההמשך ידוע: הקב"ה נגלה לנתן ומסביר כי דוד לא יבנה את ביתו, אלא בנו אחריו. מה שמעניין לראות זה שהקב"ה נותן הסבר ארוך מדוע דוד לא יכול לבנות את המקדש (12 פסוקים).

אך הטיעון הידוע, הקושר בין הדמים שדוד שפך לבין חוסר היכולת שלו לבנות את המקדש, מופיע רק בפיו של דוד כפי שמופיע בשיחתו עם שלמה המתועדת בדברי הימים א': "וַיְהִי עָלַי דְּבַר ה' לֵאמֹר דָּם לָרֹב שָׁפַכְתָּ וּמִלְחָמוֹת גְּדֹלוֹת עָשִׂיתָ לֹא תִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי". ניכר שזו הפרשנות של דוד מתוך דבריו של הקב"ה.

מתוך כך נחזור להסבר המופיע במקור וננסה להבין אותו. "וְעַתָּה כֹּה תֹאמַר לְעַבְדִּי לְדָוִד כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֲנִי לְקַחְתִּיךָ מִן הַנָּוֶה מֵאַחַר הַצֹּאן לִהְיוֹת נָגִיד עַל עַמִּי עַל יִשְׂרָאֵל. וָאֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר הָלַכְתָּ וָאַכְרִתָה אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ וְעָשִׂתִי לְךָ שֵׁם גָּדוֹל כְּשֵׁם הַגְּדֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. ְשַׂמְתִּי מָקוֹם לְעַמִּי לְיִשְׂרָאֵל וּנְטַעְתִּיו וְשָׁכַן תַּחְתָּיו וְלֹא יִרְגַּז עוֹד; וְלֹא יֹסִיפוּ בְנֵי עַוְלָה לְעַנּוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה. ּלְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוִּיתִי שֹׁפְטִים עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל וַהֲנִיחֹתִי לְךָ, מִכָּל אֹיְבֶיךָ וְהִגִּיד לְךָ ה' כִּי בַיִת יַעֲשֶׂה לְּךָ ה'. כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ וְשָׁכַבְתָּ אֶת אֲבֹתֶיךָ, וַהֲקִימֹתִי אֶת זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ וַהֲכִינֹתִי אֶת מַמְלַכְתּוֹ. הוּא יִבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי".

ניכר מהפסוקים שיש שני פערים בגללם דוד לא יכול לבנות את המקדש: דוד כבר זכה לחסדים רבים ולקשר מיוחד עם הקב"ה, ולכן הזכות הגדולה הזאת צריכה לבוא בדור אחריו; הארץ צריכה להמשיך ולשקוט עוד ולחכות לרגיעה המוחלטת. זו תגיע בימי שלמה.

כאשר דוד שומע את הדברים ומקשר אותם לשפיכות הדמים, הוא לא רומז כי הוא פסול או טמא, אלא מבין את המסר של הקב"ה שמדבר על העיתוי הנכון שיש לעשות דברים גדולים. כאשר יש ניצחון במלחמה, וכמו כן בפרויקט או במשימה, יש לקבוע עובדות בשטח ולנצל את ההזדמנות במהירות.

יחד עם זאת, ההמשך לשלב הגדול הבא צריך לבוא במתינות – לחכות לעיתוי הנכון ואפילו להמתין לדור הבא. בית המקדש לא יכול להיות קשור לניצחון או למנהיג מסוים, אלא צריך להיות כחלק מהסתכלות של נצח. הקב"ה יכול להישאר עוד כמה שנים באוהל, כדי שדבר נכון יקרה בעיתוי הנכון.