הרב אפרים זלמנוביץ
רבה הראשי של מזכרת בתיה
הכנסת חוקקה את חוק יסוד לימוד תורה, לפיו לימוד תורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי. התורה היא הבסיס לשיבת ציון. אין בכך די. הגיעה העת לחוקק גם את חוק חובת הפרנסה – סיפוק צורכי החיים ליישוב העולם: מזון, לבוש, דיור וכו'. חוק זה, אם יחוקק, אמור להיות צעד חשוב לחיבור המגזר החרדי לחברה הישראלית.
יחידי סגולה הם אלה המסוגלים לשקוד על התורה בבית המדרש יומם ולילה. מהם יצאו להוראה מורים ומלמדים, כלי קודש ברבנות או מחנכים בישיבות. לעומתם, רוב תלמידי הישיבות עתידים להיות בעלי בתים שומרי תורה ומצוות יראי ה' המקיימים יישובו של עולם. אותם יש לחזק באמונה וביראת שמיים וללמדם מוסר והלכה כדי שיעמדו איתן אל מול רוח הפרצים הנושבת בשוק החיים.
"בעל בית יהודי" אמור לקבוע עיתים לתורה, להגן על המדינה ובעיקר לפרנס בכבוד את בני משפחתו. כידוע, אסור לסמוך על הנס (מהרש"א). אם אין דרך ארץ – אין תורה (אבות דר' נתן א'). חובה לחיות על פי החוקים שה' טבע בעולמו (מהר"ל). מבאר המלבי"ם: לקיים חיים שלמים שהתורה מתקיימת בהם.
ישיבות ההסדר החרדיות, שהממשלה החליטה באחרונה להקדיש אמצעים להגדלת מספרן, אמורות לעצב בן תורה בעל בית, כמאמר המשנה (אבות ב'): יפה תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עוון".
חז"ל הזהירו: "כל מי שאינו מלמד בנו אמנות, כאילו מלמדו ליסטות" (משנה קידושין). בן תורה, שאינו מבקש לסמוך על ניסים אלא מבקש להתפרנס מיגיע כפיו ולא לקבץ נדבות, חייב לשלב לימודי ליבה עם תלמוד תורה במטרה לרכוש מקצוע המכבד את בעליו. השולחן ערוך פסק (אה"ע סימן ע') שיהא אדם זן את אשתו בניו ובנותיו. אדם הנושא אישה ובונה בית בישראל מתחייב בחתימתו על הכתובה "ואנא אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס ואכלכל יתיכי". התחייבות לדאוג לפרנסת אשתו וילדיו ולספק את כל צורכי הבית ביושר ואמת.
הרמב"ם, ענק בתורה, היה גם רופא. עליו כתב רבי יצחק אבן לטיף: "ממשה (רבנו) עד משה (בן מימון) לא קם כמשה". הוא פסק: "כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה, הרי זה חילל את השם… ועוד צוו ואמרו אהוב את המלאכה… וכל תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטילה וגוררת עוון" (הלכות ת"ת ג').
