
עולם התורה של הציונות הדתית מלא בדמויות מופת. בפינתנו החדשה נעסוק בפירות המעולים של בתי המדרש הדתיים לאומים – נכיר אישים ושיטות, וניגע בתורות המתחדשות. כל רשומה תוקדש לחכם תורני בעל שאר רוח ויצירה משמעותית. את הטורים הקרובים נקדיש לכמה דמויות בעלות שאר רוח מהדור הצעיר, תלמידי חכמים המשלבים ספרא וסייפא, ונעסוק בתורתם ובמשנתם.
הטור הראשון יעסוק ברב עוז מורנו (35), אחד מהחכמים השלמים שצמחו בשנים האחרונות בבית המדרש שלנו. הרב עוז נולד לאחת מהמשפחות הידועות שבמגזר, בנו של הרב שמואל מורנו ואחיינו של עמנואל מורנו הי"ד. כבר בצעירותו בלימודיו בישיבה התיכונית 'מצפה יריחו', התבלט בחוכמתו ובהתמדתו, וזכה לסיים את הש"ס פעמים רבות, ושמאז מונח בכיסו.
לקראת סיום הישיבה התיכונית, התלבט לאן לפנות. הראשל"צ הרב שלמה משה עמאר, מתוך היכרות וההערכה לכישרונו, ניסה לשכנעו לעבור ללמוד בישיבת 'חברון' החרדית. אך הוא לא רצה לזנוח את האפשרות לשירות צבאי, וביכר להמשיך ללמוד בישיבה הגבוהה 'מצפה יריחו'. בלימודיו בישיבה ינק את דרך הלימוד הישיבתית המקובלת והוכר כלמדן ועילוי יוצא דופן, ובו זמנית קשר קשרים עם חכמי ישיבת "כסא רחמים", שהנחוהו בדרך העיון הספרדית.
בשנים אלו אף התחיל לעבור על הש"ס בעיון מהיר עם המפרשים הבסיסים, הרא"ש והר"ן, וקנה בהם שליטה יוצאת דופן. עד היום, הוא נוהג לסיים מדי שנתיים את הש"ס עם מפרשיו.
לאחר מספר שנים של שקידה והתעלות בתורה, רצה להתגייס לצבא ולשלב ספרא וסייפא. אך קברניטי הישיבה, שיעדוהו לגדולות, סברו שהדבר יפגע בהתפתחותו התורנית ולכן התנגדו לגיוסו. ולכן, נאלץ לעבור לישיבת קריית ארבע והתגייס דרכה לחטיבת גולני, ואף בזמן שירותו הצבאי המשיך לחזור ולסיים את הש"ס עם מפרשיו.
בישיבת קריית ארבע זכה להערכה מיוחדת מהרב דב ליאור, שקירבו מאוד ונהנה להתפלפל עמו בסדרי זרעים וטהרות.
לאחר מכן פנה ללמוד בכולל 'ארץ חמדה' (שם זכיתי להתוודע לדמותו ולתורתו). שם הוא סיים בהצטיינות את הבחינות האינטנסיביות לדיינות. והכל תוך כדי שירות מילואים ממושך במלחמה.
כבר במהלך לימודיו החל לשמש דיין בבית הדין לממונות, ובשנים האחרונות מכהן כר"מ בישיבת ההסדר 'שדות נגב' בכפר מימון.
מדובר באחד החכמים השלמים שיצא לי להכיר. היקף הידע יוצא דופן לגילו ובכלל – בש"ס ומפרשיו ובשולחן ערוך – כך שבכל סוגיה שמדברים עמו, עיקרי שיטות הראשונים פרוסות בפניו. ולא רק בסדרים ה'קלאסיים', אלא גם בקודשים, זרעים וטהרות. ואין דברינו אמורים בבקיאות שטחית, אלא בידיעה עמוקה בדברי הראשונים וסברותיהם. וייחודי הוא ביכולת להביא ראיות מקוריות וקולעות מהש"ס ומפרשיו לשאלות מתחדשות העולות בבית הדין, כפי שניתן לחזות בפסקי הדין שכתב.
שיטתו הלמדנית משלבת את דרך הלימוד הישיבתית עם שיטת העיון הספרדית. לימודו מתאפיין ביסודיות יתרה, מיצוי הסוגיה בגפ"ת בשאלות ומפרשי הפשט, בניתוח למדני של שיטות הראשונים, ובעיון מקיף בסוגיות המקבילות. מתוך היסודיות והידע הרחב, הוא נוהג להצביע על שיטתיות בדברי הראשונים במספר רב של סוגיות, ומעלה את איכות הניתוח הלמדני לפסגות חדשות. תוצריו הלמדניים יוצאי דופן בהיקפם, בכללם קונטרסים בני מאות עמודים שמנתחים תחומים שלמים בהלכה. חלקם כבר התפרסמו בכתבי עת שונים, ומצויים באינטרנט. שיעורי המוקלטים נמצאים באתר של ישיבת 'שדות נגב'.
בנוסף, הרב עוז מחזיק בידע נרחב ועמוק במחשבת ישראל, ולהבדיל אף בפילוסופיה כללית. הוא מומחה ובעל משנה סדורה בשאלות ה'מטא הלכתיות' הגדולות בנות זמננו ביחס לסמכות החכמים, דרכי הכרעת ההלכה בסוגיות מתחדשות – ולאחרונה אף פרסם מאמר מקיף על טעות ואמת בהלכה. בבד בבד עם גדולתו התורנית, דעתו מעורבת עם הבריות, ואישיותו נעימה ומתונה, הן בתהלוכות העולם והן בפסיקת ההלכה.
לאחרונה שיתף אותי הרב עוז באתגרי ההתגדלות בתורה תוך כדי שירות מילואים אינטנסיבי: "קשה מאוד מאוד לשמור על רמה גבוהה של לימוד בעיון, ועל קצב סביר של בקיאות תוך כדי הצבא". אך אין ספק שהדבר עלה בידו.
