כבר יותר מ – 1000 ימי מילואים נזקפים לילדיי מאז תחילת המלחמה. כעת צו 8 חדש, שכולל כניסה לעזה, מאיים לנפץ את ההתנהלות היומיומית והיציבות הנפשית-רגשית, שנבנתה בזהירות רבה.
זיגמונד פרויד, אבי גישת הפסיכואנליזה, ניסח בתחילת המאה ה-20, תיאוריה מהפכנית לפיה האדם הנו צירוף בלתי נפרד של גוף ונפש. התנהגות, לפי תפישתו, מבטאת רק את "קצה הקרחון" של האישיות שלנו, וזו מווסתת – על ידי מרכיב נפשי המכונה אגו ((ego ובסיוע חבריו – מנגנוני ההגנה.
על מנת לצלוח את ימי המלחמה הקשים, את הדאגה, הבשורות, האובדנים, אי הוודאות, התסכול והעייפות הנלווית למצב, אנו זקוקים לשירותם של מנגנוני ההגנה.
מנגנון הגנה הוא פעילות נפשית לא מודעת, שנועדה לשמור על האדם מפני מפגש עם תוכן המאיים עליו מבחינה רגשית, שיכול לעורר בו חרדה או כאב ואף לאיים על יציבותו הנפשית. על פי פרויד כל בני האדם נוהגים להשתמש במנגנוני הגנה במצבים מסוימים, שכן הם נחוצים להם על מנת לתפקד ולהתמודד עם מידע ו/או חוויות קשות ומאתגרות. השימוש במנגנוני ההגנה הוא גמיש ולטווחי זמן שונים, בהתאם למצב ולמשאביו הנפשיים של האדם.
כאשר פרויד טבע את המונח "מנגנון הגנה" הוא התייחס בעיקר למנגנון ההדחקה, בו נתקל רבות בעבודתו.
ההדחקה מרחיקה תכנים מעוררי חרדה (ובושה ועוד), ובאמצעותה תוכן, חוויה או זיכרון מגיעים למודעותו של האדם אך "מושכחים" ממנו. וכך הם אינם פוגעים בערכו העצמי ומצמצמים חוויה של חוסר אונים. הַשְׁכָּחָה מרחיקה את האירוע מן התודעה וכך מגנה על האדם מפני התמודדות עמו.
מנגנוני הגנה נוספים, בהם אנו נעזרים בחיינו הם (יש עוד):
הכחשה: סירוב לקבל מידע מאיים ומערער ותגובה ראשונית מסוג: "לא יכול להיות" או "זה לא נכון!".
רציונליזציה: ניסיון למצוא הסבר הגיוני ומניח דעת לדברים קשים ומכאיבים שהתרחשו, כדי לא לבוא במגע עם הרגש העומד מאחוריהם.
למרות שפעולת מנגנוני הגנה יכולה להביא להקלה בחוויית מצוקה מידית, פרויד טען כי הפעלתם המתמשכת ושימוש מוגזם בהם, עלול להביא לפגיעה בתפיסת המציאות ובתפקוד התקין. במצב כזה, יש צורך בהתערבות מקצועית. ( עובד מתוך אתר: בטיפולנט)
בתקופת המלחמה אני מגייסת גם את מנגנוני ההגנה לעזרתי, על מנת לצלוח ולהיאחז בחיים.
נפלאות דרכי הנפש ודרכי ה'.
לתגובות: naomieini1@gmail.com
