אלמקייס עוזיאל (טוען רבני, מגשר ובורר על פי ההלכה)"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" (דברים טז, יח). על פי פשוטו של מקרא, מדובר במצווה להקים מערכת משפט ציבורית בכל עיר ועיר בישראל. חכמי המוסר והחסידות, ובראשם חכמי מרוקו וגדולי המגרב, לימדונו כי התורה מדברת תמיד בשני מישורים: במישור הכללי-לאומי, ובמישור האישי-פנימי. "בכל שעריך" – אלו שערי הגוף והנפש של האדם.
רבי חיים בן עטר, אור החיים הקדוש ,מדייק בלשון היחיד של הכתוב "תִּתֶּן לְּךָ" – הציווי מופנה לכל יחיד ויחיד, ומסביר כי השערים הם שבעת הנקבים שבראש האדם, דרכם הוא קולט את העולם ומשפיע עליו: שתי עיניים, שתי אוזניים, שני נקבי האף, והפה.
וכך כותב: "ציווה ה' שיהיה האדם שופט ושוטר לעצמו… שלא יצא משעריו דבר מגונה, ולא יכנס בהם דבר מאוס".
האדם נדרש להציב "שופט" – כוח השכל הבוחן אם המעשה, המראה או המילה הם נכונים וראויים, ו"שוטר" – כוח הרצון וההוצאה לפועל הכופה על הגוף לעשות את הטוב ולהתרחק מן הרע.
רבי ישראל אלנקאווא זצ"ל (בעל ספר מנורת המאור) מדגיש כי מטרת המשפט הפנימי אינה להביא את האדם לידי עצבות או נוקשות עצמית, אלא להפך – להביא אותו אל מידת הרחמים. כאשר אדם שופט את עצמו באמת, הוא מכיר בחסרונותיו, נעשה עניו, וממילא הופך להיות רחום וסבלני כלפי סובביו. מתוך שהאדם שופט את עצמו בצדק, הוא זוכה לדון גם את כל העם לכף זכות.
מסופר על אחד מגדולי חכמי מרוקו שהיה ממגורשי ספרד, חסידא ופרישא רבי שמעון לביא זצ"ל (מחבר הפיוט "בר יוחאי"), שחיבר גם את הפירוש המפואר כתם פז על הזוהר. בצעירותו, נאלץ לברוח ממחוז חפצו. הוא ישב בתוך מערה מבודדת, רחוק מכל עין אנושית. אדם במצב כזה יכול להרפות מן המצוות. לימים, כשמצאו אותו תלמידיו, ראו שהיה מקפיד על קלה כבחמורה, מתענה ומתפלל בדבקות עצומה, כאילו הוא עומד לפני בית דין הגדול שבירושלים. שאלו אותו: "רבנו, הרי אין כאן איש שיראה, מדוע אתה מחמיר על עצמך כל כך בתנאים קשים אלו?"
השיב להם רבי שמעון: "כל ימיי קראתי את הפסוק 'שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך',. בעבר חשבתי שהשערים הם חומות העיר, עכשיו, כשאין עיר ואין חומות, הבנתי שהשערים הם העיניים והלב שלי, המשגיח והשופט הגדול ביותר של האדם אינו השוטר ברחוב, אלא הקב"ה שנמצא בתוכו, אם אני לא אהיה שופט לעצמי כאן במערה, מי ישפוט אותי?".
כיום, קל להאשים את הסביבה, את הרשתות החברתיות. התורה מזכירה לנו: המפתח לקדושה אינו תלוי באחרים, "תתן לך"- השליטה על המחשבות, על המראות ועל הדיבורים נמצאת בידיים שלך.
