רזניקוב אברהם (רב המרכז הרפואי איכילוב, תל אביב)בפרשת השבוע מופיע הפסוקַ "אחֲרֵי ד' אלקיכֶם תֵלֵכוּ ובוֹ תִדְבָּקּון" (דב' י"ג, ה'-ו'). בעל ספר החינוך מבאר: "שנצטוינו לעשות כל מעשינו בדרך הישר והטוב בכל כחנו… כאשר ידענו מתורתנו שזהו דרך השם וזה חפצו מבריותיו, למען יזכו לטובו כי חפץ חסד הוא, ועל זה נאמר 'וְהָלַכְתָּ בּדְרָכָיו'" (מצוה תרי"א). הקשתה הגמרא: "וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה?…אלא להלך אחר מידותיו של הקב"ה… הקב"ה ביקר חולים… אף אתה בקר חולים" (סוטה י"א ע"א).
ועוד: "רמז לביקור חולים מן התורה מנין, שנאמר 'אם כמות כל האדם ימותון אלה ופקדת כל אדם', מאי משמע? …אם כמות כל האדם ימותון אלה שהן חולים ומוטלים בעריסתן ובני אדם מבקרין אותן" (נדרים ל"ט ע"ב).
הפסוק מתאר את האופן הרגיל בו מסתיימים החיים כמקובל בטבעו של עולם, חולי, "ובני אדם מבקרין אותן – והיינו דכתיב 'ופקודת כל אדם יפקד עליהם'" (ר"ן שם), מה שעדת קורח לא יזכו לו.
מצוות ביקור חולים ביסודה היא דאגה לכל צרכיו של החולה, ולבקשת רחמים עליו (שם, מ' ע"א), ולהלכה: "ושואלים ודורשים בחולה אם צריכים לכבד ולרבץ לפניו וכיוצא בו…" (שו"ע יו"ד, של"ח, ח').
הרב פיינשטיין פסק שאין די לקיים מצוות ביקור חולים רק בטלפון, "כיון שחסר בביקור זה העניינים האחרים שיש בביקור חולים. ורק יצא מזה שאם אי אפשר לו לקיים בהליכה לשם, לא נפטר לגמרי, אלא צריך לבקרו במה שאפשר לו לכל הפחות ענין אחד או שניים, שהוא גם על ידי הטלפון" (אגרות משה, יו"ד ח"א, קס"ו). כלומר, ההתעניינות מקרוב במצבו של החולה היא חלק ממצוות ביקור חולים.
עניין נוסף במצוות ביקור חולים היא בקשת רחמים. בתלמוד מובא "לא ליסעוד איניש קצירא, לא בתלת שעי קדמייתא ולא בתלת שעי בתרייתא" (שם), והיינו, שאין מבקרים את החולה בשלוש השעות הראשונות של היום. הטעם: "מפני שכל חולה מקל עליו חוליו בבוקר, ולא יחוש לבקש עליו רחמים" (שם, ד'), והוסיף הרמב"ן: "וכל שביקר ולא ביקש עליו רחמים לא קיים המצווה" (ב"י סי' של"ח). כלומר, חלק ממצוות ביקור חולים היא התפילה לרפואתו ובוודאי להקל מייסוריו (ערוה"ש יו"ד של"ה סעי' ג', אג"מ חו"מ ח"ב ע"ג, א').
עוד לימדונו חכמים שהמבקר את החולה נוטל אחד משישים מחוליו, ובתנאי שיהיה "בן גילו" והכוונה שנולדו באותו מזל (ב"מ ל' ע"ב). רעיון זה עולה מסיפורו של יוסף המבקר את אביו החולה, "ויתחזק ישראל וישב על המטה" (בראשית מ"ח ב'), המט"ה בגימטריא ששים חסר אחת (59), לפי שאחרי שבא לבקרו ניטל ממנו אחד משישים מחוליו, שהרי הוא היה בן מזלו של אביו, "כי בן זקונים הוא לו". ואל יאמר אדם שהוא חושש לקבל אחד משישים מחוליו של החולה, כי אותו חלק מתבטל ביטול גמור ולא יהיה ניכר בו שום רושם כלל ועיקר (קול אליהו להגר"א).
אם מצא את החולה ישן או מורדם, יקבל שכרו: "אמר רב אסי, אפילו חשב אדם לעשות מצוה, ונאנס ולא עשאה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה" (קידושין מ' ע"א).
בשולי הדברים, אזכיר פרשנות נפלאה מפירוש הרא"ש על התורה לפרשת וירא "וירא אליו". פרש"י לבקר את החולה…יום ג' למילתו היה ובא הקב"ה ושאל לו. מלשון 'וירא' מוכח שלא בא אלא לבקרו מדלא כתיב 'אחריו' לא אמירה ולא דיבור ובא ללמד דרך ארץ שיש לו לאדם לבקר החולה ואפילו לא ידבר עמו דבר כגון שמצאו ישן וניחא לו כאשר יגידו לו לחולה כי בא פלוני לראותו עושה לו נחת רוח. וכן כדי שימצא נחת רוח עם חבריו, שדואגים ומתעניינים בשלומו, "…ושני טעמים אלו הרי הם נמצאים בתדירויות גם כשישנם מי שיטפלו בצרכיו" (ציץ אליעזר ח"ה סי' ג').
