.
1.
לקראת הבחירות הבעל"ט, הבה נצלול קצת למספרים, כי בתכלס', הם הקובעים. בבחירות הקודמות לכנסת, וזה היה ב-2022, ל-6,789 מיליון אזרחים פה היתה זכות הצבעה. אחרי שספרו את הקולות הכשרים, הגיעו לתוצאה שבה רף הכניסה של רשימה לכנסת היה כ-155 אלף קולות. הפעם, מספר בעלי זכות הבחירה הוא כ-7,561 מיליון (איך גדלנו ככה? ב"ה יש הרבה צעירים שזו להם ההצבעה הראשונה – אגב, יותר מבעבר רבים מהם ימניים ועם קשר חיובי למסורת היהודית, ומגלי התאזרחות גדולים של ישראלים חדשים), מה שאומר שכדי להיכנס לכנסת הבאה יהיה צורך ביותר קולות ממה שהיה צריך בעבר. כאשר הכל תלוי בהיקף ההצבעה, כמובן. אז, במכון טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל (מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה) עשו אחד ועוד אחד והגיעו למסקנה כי בתרחיש של שיעור הצבעה של 70%, בדומה לבחירות הקודמות, כרטיס הכניסה לכנסת הבאה יעמוד על כ-171 אלף קולות כשרים. אם שיעורי ההצבעה יעלו ל-75%, הרף יזנק לכ-183 אלף קולות. בתרחיש שבו 80% מהאזרחים יבחרו לממש את זכותם הדמוקרטית – מעט מעל לשיעורי ההצבעה בין שנות ה-70 לשנות ה-90 – מפלגה תידרש להשיג כ-195 אלף קולות כדי לעבור את אחוז החסימה. בהחלט משימה לא פשוטה, בלשון המעטה, בטח לרשימות חדשות. ומספרן של אלה גדול הפעם.
כידוע, בבחירות הקודמות ירדו לטמיון כמעט כ-420 אלף קולות – 8.8% מכלל המצביעים, אשר שווים כעשרה מושבים בכנסת. מה יהיה הפעם? מוקדם לדעת, אבל מה שבטוח שהקולות האבודים עשויים/עלולים להכריע גם את עניין הגושים. מי ישלוט ומי ייאלץ להסתפק באופוזיציה. נכון לעכשיו הפיצול האמבי הגדול ביותר הוא בגוש ה'שינוי'. אם לא יתפכחו שם ויגיעו לחיבורים, שימנעו אובדן גדול של הקולות על רשימות שלא יחצו את רף אחוז החסימה, גוש הימין-ימין ישלח להם זרי פרחים מרהיבים ב'יום שאחרי' הבחירות.
מסביר פרופ' וינרב, מחבר המסמך במכון טאוב:
"חשוב שבשבועות הקרובים מנהיגי מפלגות קטנות ויועציהם יהיו ערים לכך כשהם בודקים את המספרים. עליהם לזכור שאפילו בסקרים המהימנים ביותר יש מרווח טעות סביב כל אומדן, שגם הוא גדֵל כאשר ממירים את האחוז למספר מוחלט. בהתחשב בגידול המהיר באוכלוסיית בעלי זכות הבחירה בישראל ובצפי לשיעורי הצבעה גבוהים במיוחד בבחירות הקרובות, המסר שלי לאותם אנשים הוא פשוט: אם אין למפלגה שלכם 200 אלף קולות, עשו את הדבר הנכון וצאו מהמרוץ. מצאו דרך אחרת לתרום למדינה".
ובעיניים שלי, חלק מהרשימות כיום רק מחכות לטלפון מרשימה מוצקה יותר שתכניס אותה תחת כנפיה, רשימה אחרת תסתפק בג'וב מפצה מרשים גם מחוץ לכנסת למי מבכירה, חלק ימשכו וחלק ילכו עד הסוף בכל מחיר, ואח"כ יתרצו תירוצים ("הסקרים שלנו הראו אחרת" וכד').
מה שבטוח, ליום הבחירות, נגיע עם הרבה פחות רשימות מכפי שמשחקות היום על המגרש. ונוכח ריבוי המתלבטים עדיין (זה טבעי ובסדר, יש עוד יותר מ-70 ימים) -משהו כמו שליש מהאנשים- "הכל פתוח, עוד לא מאוחר, מצב הרוח ישתפר מחר, זה יתכן, זה אפשרי, כל עוד אנחנו כאן שרים".
2.
בום, בום, בום. פאקה, פאקה, פאקה. זו בערך תמצית הסרטון הנוסף ששחרר שר ביטחוננו ישראל כ"ץ בתחילת השבוע לקראת הפריימריז הבעל"ט בליכוד ביום שני. המון ירי, חיסולים באיראן, מטוסי אדיר קורעים את השמים, אקשן בכמויות, וביבי גם. אם היה עוד בעל זכות הצבעה בליכוד שלא ידע את מי יש להוקיר ולהעריך על כל ה'טוב' הזה של המלחמה, כעת הוא בטוח יודע. כ"ץ, ישראל. אלא, יש תפנית בעלילה ומסתבר שכל הסרטון הזה מיותר. חבל על הכסף. כשכולנו ישנו בלילה שבין שני לשלישי, דוברות הליכוד הייתה ערנית לחלוטין ועדכנה את התקשורת בין השאר בכך ש"בית הדין של התנועה קבע בשבוע שעבר כי יש לשריין (ברשימת הליכוד בכנסת מ.ז) את שר הביטחון, שממילא היה צפוי להגיע לצמרת הרשימה, על מנת לאפשר לו לעסוק בצרכי הביטחון ולא לעסוק בפוליטיקה בעת הזו." כלומר, ישראל כ"ץ, הרואה עצמו יורש טבעי לביבי ביום שיפרוש, יכול להיות רגוע, הוא ישוריין ברשימה (בעשירייה הראשונה). מעתה הוא אף פטור מלקפוץ לבר מצוות, בריתות וחתונות (בשבוע שעבר נמלט מישיבת הקבינט לחתונת בנו של ראש עיריית קריית אתא אפילו בלי ליידע את רה"מ), ומשוחרר גם מהפקת סרטונים מגחיכים. הפסד שלנו.
כמי שצפה בשני סרטונים מבית היוצר של חמ"ל ישראל כ"ץ, יש לי הרושם שבליכוד החליטו לשריין אותו כדי שיפסיק לעשות בושות למפלגה עם הסרטונים שלו לפריימריז. שאם לא כן, מדוע נזכרו שם רק עכשיו להוציא הודעה על החלטה כל כך חשובה שנתקבלה שם, גם לדבריהם, כבר בשבוע שעבר? (מיכאל קליינר הסביר לקלמן וליברמן בתאגיד 'כאן' כי נתניהו ביקש שלא לפרסם זאת עד שיפורסם שריון של אדם 'מבחוץ' שישוריין). הסיבה שנמסרה לשריון של ישראל כ"ץ היא כדי "לאפשר לו לעסוק בצרכי הביטחון". תודה רבה, באמת הגיע הזמן. יותר מדי החלטות שלו באחרונה נצבעו בצבעים פוליטיים (כמו: האיסור להוציא צווים מנהליים לפורעים יהודיים ביו"ש, ההדחה לכאורה של אלוף בלוט בשידור חי, ועוד). בעיניים שלי- ישראל כ"ץ בלי פוליטיקה, זה כמו דג חי מחוץ למים. אין מציאות כזו.
השריון לישראל כ"ץ לא היה יחידי. באותה נשימה הודיעו שם שגם כ"ץ השני, חיים, ישוריין ואיך לא- גם גדעון סער. סה"כ שלושה שריונים. וכזכור, אישרו שם לנתניהו 8 שריונים, ושמונה פחות שלושה שווה – 5. זה לכאורה מספר השריונים שנותר לנתניהו לעשות. מה חושב לעצמו כל אחד משרי הליכוד ומחברי הכנסת של הליכוד, שביום שני ייקבע גורלם הפוליטי? חשבון פשוט; בהנחה שהמפלגה תקבל בבחירות את 24 המנדטים שנותנים לה הסקרים היום, הורד מכך את המקומות שמשוריינים למחוזות בהם הם אינם רשאים להתמודד, הורד את 8 השריונים של נתניהו, ונותרו כמה עצמות עליהם יתחרו כל חברי הכנסת המכהנים של הליכוד. כך חשבו, עד שהתברר, ששלושת השריונים– שני הכ"ץים וסער, עפ"י נתניהו, הם לא חלק משמונת השריונים, אלא בנוסף. את זה רבים שם ממש ממש יתקשו להחליק בגרון. הם מבינים כבר שאת מליאת הכנסת הם יראו מכיסאות החכ"לים, הלשעברים. לא אתפלא אם יום למחרת הפריימריז, הביקורת הפנימית בליכוד– והפעם גם הפומבית– על ראש המפלגה וראש המשלה בנימין נתניהו, תנסוק לגבהים שלא ידענו במיליון השנים (כמעט) שהליכוד וביבי נתניהו חד הם.
בהרגשה שלי, מדגיש- הרגשה ואפס ידיעה, במצב שכזה, כשיותר ויותר ביביסטים יפסיקו לראות בו משיח ישראל, ובטח אם לא הליכוד הוא שירכיב את הממשלה הבאה, נתניהו ישחרר. יפרוש מהחיים הפוליטיים (סביר שעם עסקת טיעון שתשחרר אותו מהחשש למאסר על תיקיו הפליליים) וייתן לבא אחריו (מי בדיוק?) לשקם את ההריסות.
3.
בליכוד, זה פשוט. ביבי אומר וכל הקהל, למעט חריגים, מהנהן אמן. בסיעות החרדיות זה טיפה יותר מורכב. יש את ה'גדויילים' על פיהם יישק כל דבר, אבל יש גם את דרג הביניים, הפוליטיקאים, שאותם 'גדויילים', בעצת עוזריהם והלחשנים שם, יקבעו את עתידם הפוליטי. שנים, שהכל דפק כמו שעון שוויצרי. מעטים, אם בכלל, העזו לחשוב אולי הגיע זמן שינוי, ומעטים שבמעטים העזו רק לבטא הרגשה זאת. היום, המצב שונה לגמרי. ממעמקים קראתיך. איך שלא נסתכל על זה, בכללי, המצב של המגזר החרדי הרבה פחות טוב מכפי שהיה עד עניין מניעת ההטבות הכלכליות ממשתמטים, שהם עיקרה ורובה של האוכלוסייה הזו. הציבור שם מאוכזב מאוד מנציגיו, שלא רק שלא סיפק להם את חוק ההשתמטות על מלא, הוא גם לא הצליח למנוע את הגזרות הכלכליות, שבאמת מכבידות ונוגעות שם ברווחתן של רבבות משפחות. בצר להם, חוץ מתפילה וטפטופים קלים של התייצבות בבקו"ם, מה יעשו? את מי יאשימו? הרי נגד ה'גדויילים' אסור לצאת. אז הולכים ישר, דוך, על הפוליטיקאים שלא סיפקו את הסחורה. ממקום לא לגמרי ברור החל שם קמפיין עם שלטי חוצות בהובלת מוטי לייטנר, חרדי, חבר מועצת העיר בית שמש, כשתמונתו מככבת. בנוסף, 'עוף השמיים מוליך את הקול' ששוקלים שם להחליף את ח"כ משה גפני ואת ח"כ מקל, צמרת 'דגל התורה'. נכון לעכשיו אין לכך אישור רשמי, אבל עצם הדיבורים הפומביים מבטאים את המצב שם. ולא צריך להיות חכם גדול, את הירידה רואים גם בסקרים. אמנם קלה, אבל ירידה, בעוד נוכח ריבוי האוכלוסייה החרדית היית יכול לצפות לגידול מתמשך במנדטים.
את ההחלטות מקבלים שם ה'גדויילים' הניזונים מעוזריהם. הפוליטיקאים של יהדות התורה מצייתים ציות מלא להנחיותיהם. 'ועשית ככל אשר יורוך'. רק שיורו.
אם צרת רבים חצי נחמה, אז גם בש"ס המצב לא מזהיר, בלשון המעטה. שם הבטן מלאה בעיקר על דרעי, שעם השנים תפס כיוון חזק לכיוון הליטאים, כלומר- חרדי חזק. למשל, נגד גיוס לכולם. מתי ש"ס היתה כזו? הרי אפילו מרבית חברי הכנסת של ש"ס שרתו בצבא (הבנים של חלקם כבר לא, וזה חלק מהשינוי). גם היום חלק לא מבוטל ממצביעי ש"ס משרתים בצבא, ובאהבה. דרעי כבר נתקל באחרונה במספר קריאות בוז שנקראו לעברו. לא נעים. גם שמו של השר לשעבר אלי ישי חזר להיות מוזכר ברחוב הש"סי כמי שהלוואי ויחליף את דרעי. להערכתי, זה עוד רחוק. גם המתיחות בין דרעי לרב יצחק יוסף, המצפה להיות נשיא מועצת החכמים של ש"ס, מינוי שדרעי נכון לעכשיו מטרפד, לא מוסיפה לאווירה שם.
והאפשרות שמפלגות השינוי ירכיבו את הממשלה הבאה ולא יצרפו את הסיעות החרדיות היא בכלל גורמת שם לחששות כבדים. עניינים קמאים ממש של תפקידים, הטבות שונות, כל הטופינים שמקבלים רק המקורבים לצלחת.
על רקע כל אלה יש גם כמה התארגנויות של מפלגות חרדיות חדשות לכאורה. בעיניים שלי, לכדי איום ממשי על המפלגות החרדיות הוותיקות הן לא יגיעו, אבל לגרוע כמה אלפי קולות הן מסוגלות. ואם זה יקרה אולי יהיה זה סימן גם לבוחשים בקדרה של המפלגות החרדיות שהגיע זמן שינוי. מהיכרותי, אחד כמו ח"כ יעקב אשר, כמוביל רשימה חרדית, עשוי להיות מעולה לציבור החרדי מזה ולמדינה בכלל. בעת שכיהן כראש עיריית בני ברק הוכיח יעקב אשר יכולת מנהיגות ותפקוד גבוהים מאוד, הוא קידם את בני ברק כלכלית באופן שאף אחד מקודמיו לא עשה, ותכונה חיובית נוספת בה ניחן היא יכולת מעולה לתקשר גם עם אלה החלוקים עליו בתפיסתם האידיאולוגית. אולי הגיע הזמן?
