רט אבי (מנהל חינוכי ועורך התלמוד הישראלי [מדיסון])פעמים שהתורה שותלת לנו במקומות מסוימים מילות קוד, שלכאורה אולי נראות מעט עמומות, אך בעומקן משמעות עמוקה.
פרשת כי תבוא פותחת במילים: "וְהָיָה כִּי־תָבוֹא אֶל־הָאָרֶץ..". לאחר ההגעה לארץ מופיע ציווי להביא ביכורים, אלא שהכתובת אליה צריך להגיע מביא הביכורים לכאורה איננה ברורה. "וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כׇּל־פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה’ אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל־הַמָּקוֹם..".
מהו אותו מקום? למה התורה לא מדייקת להגיע?
מילת הקוד הזו 'מקום' מופיעה פעמים רבות בתורה, ובמיוחד במקומות שבהן היה מתבקש שיהיה מצוין נ.צ. מדויק וברור יותר מאשר המילה הכללית הזו 'הַמָּקוֹם'.
כך למשל בסיפור עקדת יצחק [בראשית כ"ב]: " וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת־חֲמֹרוֹ.. וַיָּקׇם וַיֵּלֶךְ אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־אָמַר־לוֹ הָאֱ-לֹהִים..בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־הַמָּקוֹם מֵרָחֹק..וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם־הַמָּקוֹם הַהוּא ה’ יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה’ יֵרָאֶה..".
גם כאשר יעקב בורח מבית הוריו מפני עשו אחיו תופיע המילה הזו חמש פעמים: "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה. וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי־בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא…וַיִּיקַץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר אָכֵן יֵשׁ ה’ בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי..וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה־נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם־בֵּית אֱ-לֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם".
בספר דברים [י"ז] תאמר התורה שכאשר יש צורך בבירור של דין ומשפט יש ללכת 'אֶל־הַמָּקוֹם': "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין־דָּם לְדָם בֵּין־דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה’ אֱ-לֹהֶיךָ בּוֹ".
כאשר משה רבנו מבקש מחותנו יתרו שיצטרף אליו להמשך המסע "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן־רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה’ אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם..".
יש מהפרשנים שאמרו שהמילה הזו איננה מתייחסת למקום על המפה במובן הפיזי-גיאוגרפי-טריטוריאלי שלו, אלא הַמָּקוֹם פירושו הקב"ה. כך במדרש ילקוט שמעוני: "לָמָּה מְכַנִּין שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְקוֹרִין אוֹתוֹ מָקוֹם? מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ". אולי זה הקשר למה שאנחנו נוהגים לומר בניחום אבלים: 'המקום ינחם אתכם'.
במקביל, יש מהפרשנים שראו במילה הלכאורה עמומה הזו, מילת קוד שבמכוון שומרת על עמימותה.
לכל אדם יש את מקומו, תפקידו וייעודו בעולם. גם אם אין נ.צ מדויק, האדם כבר יחוש וידע עם השנים מהו מקומו המדויק לו, כמו שהעם היהודי ידע עם השנים מהו המקום המיוחד והמיועד לו, ורק לו.
אברהם אבינו, ואחריו יעקב, עד מביא הביכורים, ידעו כולם שיש מילת קסם עמומה, שמכילה את הכל.
מספיק לכתוב בווייז הנפשי או הפיזי את המילה הזו- 'הַמָּקוֹם', ואדם הפרטי כמו גם האומה בכללותה כבר ידעו לאן עליהם להגיע.
