פרידחי קובי (פסיכולוג בהתמחות תעסוקתית, דוקטורנט באוניברסיטת אריאל)שמואל ב' פרק יא'
לפני מספר פרקים קראנו על הרצון של דוד לבנות את בית המקדש והסברנו כי אירוע משמעותי כזה צריך לבוא ע"י האדם הנכון ובעיתוי הנכון. בפרקנו אנחנו קוראים את החלק שפותח את בואו של בונה המקדש:
"וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים וַיִּקָּחֶהָ וַתָּבוֹא אֵלָיו וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ, וְהִיא מִתְקַדֶּשֶׁת מִטֻּמְאָתָהּ וַתָּשָׁב, אֶל-בֵּיתָהּ. וַתַּהַר, הָאִשָּׁה וַתִּשְׁלַח וַתַּגֵּד לְדָוִד וַתֹּאמֶר הָרָה אָנֹכִי".
הסיפור ידוע – בת שבע הייתה נשואה באותה העת לאוריה החיתי. דוד שוכב עימה בזמן שאוריה היה בחזית תחת יואב שר הצבא. לאחר שמסתבר כי היא הרה, דוד דואג שאוריה יהיה בראש הלוחמים וייהרג. על אף שבפרק הבא ברור כי המעשה של דוד נחשב לחטא ואף הוא מודה בכך בעצמו – חז"ל והפרשנים מנסים בדרכים שונות להמעיט בחומרת חטאו. בעבר חשבתי שהמוטיבציה של חז"ל נובעת מהרצון לגשר על הפער בין דמותו של דוד למעשה שעשה. כיום אני מסתכל על הדברים מזווית שונה. אם אמרנו כי בניית המקדש צריכה לבוא ע"י האדם הנכון ובעיתוי הנכון- איך הזכות התגלגלה דווקא לשלמה שתחילת הסיפור שלו עקומה כל כך? זו אולי הייתה המוטיבציה של חז"ל בניסיונות לפטור את דוד מהחטא.
אחת הדרכים לפטור את דוד מחטא היא דמותו של אוריה. לפי פשט הפסוקים, אוריה היה חיתי – כלומר לא יהודי. על כן, הנישואים לבת שבע היו פסולים מלכתחילה. יחד עם זאת, קשה לתייג אותו רק כ"גוי" ולהרחיק אותו מעם ישראל. אנו פוגשים אותו לראשונה כשהוא בשדה הקרב. אחרי שדוד המלך קורא לאוריה, הוא שמע שלא חזר לישון בביתו, כשאוריה נשאל על כך הוא ענה –
"וַיֹּאמֶר אוּרִיָּה אֶל דָּוִד הָאָרוֹן וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת וַאדֹנִי יוֹאָב וְעַבְדֵי אֲדֹנִי עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה חֹנִים וַאֲנִי אָבוֹא אֶל בֵּיתִי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׁכַּב עִם אִשְׁתִּי חַיֶּךָ וְחֵי נַפְשֶׁךָ אִם אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה".
אחרי פסוק כזה, קשה להרחיק את אוריה מאיתנו ולשכוח מהעניין.
אני חושב שזה מסביר את מורכבותו של הסיפור. בת שבע לא התחתנה עם "סתם גוי" אלא עם גר תושב שקשר את גורלו בעם ישראל. זה מראה על אופייה הטוב של בת שבע שראויה שייצא ממנה מלך ישראל. אוריה אמנם גוי ועל כן מצד מסוים דוד לא חטא ועם זאת, לא היה ראוי אוריה לסוף שכזה. המורכבות תואמת את דמותו של שלמה – החכם באדם ובונה המקדש ויחד עם זאת אדם מורכב שנפל בחולשותיו. האדם הנכון והעיתוי הנכון הגיע, גם אם הסיפור אינו מושלם.
