בן קימון אלישע (עיתונאי 'ידיעות אחרונות' ו-ynet, מרצה לענייני התיישבות ביטחון ותקשורת)הריטואל הזה כבר הפך לשחוק, מוכר ומקומם. התסריט נכתב מראש, השחקנים הם אותם שחקנים מוכרים, והבמה גזרת יהודה ושומרון הסוערת. שוב אנחנו עדים לגבייה של מחיר ציבורי כבד ממפקדי צה"ל בשטח. קצין בכיר ומוערך, הפעם מפקד אוגדת איו"ש, תת-אלוף קובי הלר, מסומן על המפה כמטרה הבאה. הטענות מוכרות לעייפה, הניסוחים כמעט מועתקים מהסיבוב הקודם, והאצבע הקלה על המקלדת ממהרת לייצר את ה"ספין" התורן מבית המדרש של השוליים הקיצוניים.
השבוע הדבר התפוצץ מחדש ובבעבוע תקשורתי מוכר. אותם גורמים קיצוניים גמרו אומר לסמן את תא"ל הלר כמטרה איכותית להשתלחות. הטיעון? חלול, נבוב ומנותק מאי פעם. הם טוענים כי הוא כביכול "מחריב את ההתיישבות" (כאילו מדובר בחטא קדמון), נמנע מטיפול שורש בטרור הפלסטיני הגואה, וגרוע מכך, שומר מקרוב על התיאום הביטחוני מול מנגנוני הרשות.
אלא, שכשצוללים אל מתחת לפני השטח, מבינים שמאחורי המתקפה השוצפת הזו לא עומדת שום ביקורת עניינית או בונה. כל תכליתה היא לשרת מטרה אחת בלבד: לגרוף לייקים קלים ברשתות החברתיות, לייצר רעש תקשורתי ולשנות את הנרטיב הציבורי נגד המפקדים, כך שיעצרו את רצף פינוי המאחזים הבלתי חוקיים שהוקמו לאחרונה. הסיסמאות הריקניות בנוסח "אני יותר התקפי" או "יאללה, הגיע הזמן לפעול בעוצמה", מציגות תמונה מעוותת ומגוחכת, כאילו מפקדי צה"ל הבכירים ביהודה ושומרון מתעוררים בבוקר ומשתוקקים לרחם על מחבלים או להסס במלחמה בטרור.
כשמקלפים את הסיסמאות ומביטים בעובדות היבשות, מגלים ש'הזעקה הנוראה' הזו נולדה מסיבה אחרת לגמרי. הרצון של אותם קיצוניים כאמור, לבלום בכל מחיר את גל פינויי המאחזים הבלתי-חוקיים שהחל לאחרונה, פינויים של נקודות שחלקן הוקמו בעקבות הפיגוע הקשה והכואב בכפר תל. אלא שהמציאות בשטח טופחת בעוצמה על פניהם של מפיצי הספינים. תחת פיקודם של אלוף הפיקוד אבי בלוט ומפקד האוגדה קובי הלר, נתוני הטרור ביהודה ושומרון ירדו לרמות נמוכות, ב"ה, שלא נראו כמותן כבר עשרות שנים. צה"ל מחזיק כוחות לוחמים רצופים בלב מחנות הפליטים בצפון השומרון, מעמיק דרמטית את חופש הפעולה המבצעי בלב הערים הפלסטיניות ומסכל טרור באופן אגרסיבי מידי לילה. תמיד אפשר יותר.
ומעל להכל, כל זה מתרחש דווקא בתקופה שבה ההתיישבות ביהודה ושומרון חווה פריחה ומשגשגת באופן חסר תקדים. מאות יישובים חדשים וחוות חקלאיות מוקמים ונפרסים לאורך כל הגזרה, לצד הכרזות היסטוריות על אלפי דונמים כאדמות מדינה. הלר ובלוט הכינו את השטח לקליטת תושבים בצפון השומרון. במשמרת שלהם נמחק לגמרי חוק ההתנתקות והתושבים שבו לחומש, שא-נור, גנים וכדים. ראינו בעבר מה עלול להתרחש, לדוגמא בחומש, כאשר אלוף פיקוד רוצה לעכב התפתחות התיישבותית. כעת גורמים בהתיישבות אומרים שהלר מנהל איתם שיחות, מאפשר ומקפיד לשמוע. אכן, בשבועות האחרונים ישנה ירידה בכמות הקמת החוות החקלאיות. ייתכן כי זאת בשל לחץ אמריקאי ברקע האירועים האחרונים.
כשאין לקיצוניים "קייס" עובדתי להישען עליו, הם פשוט ממציאים טענה חדשה. "הצבא מחזק את הרשות הפלסטינית". גם כאן מדובר בבורות צרופה או בהתעלמות מכוונת ממנגנוני ההכרעה. המדיניות מול הרשות הפלסטינית והגורם הביטחוני שם אינם נקבעים על ידי מפקד האוגדה או אלוף הפיקוד. הם מוכתבים ישירות ובאופן בלעדי מדרג הממשלה והקבינט. בהינתן החלטת הדרג המדיני על הפסקת התיאום ומיטוט הרשות, נראה לוחמים בלב רמאללה תוך שעה קלה. להאשים את המפקדים בשטח בהנחיות הדרג המדיני זו דמגוגיה זולה ופחדנית.
אותם קיצוניים מכירים אולי את שבילי השומרון טוב יותר ממפקד שמגיע לקדנציה קצרה והם גם משכו קדימה את ההתיישבות בזמן שאחרים העדיפו להוריד את הראש, זה נכון וזה שלהם לגמרי, אך הם מעולם לא לבשו מדים, לא מבינים מסגרת צבאית מהי, לא יודעים לקרוא או לנתח מודיעין, ובעיקר פועלים מתוך יהירות מופגנת כלפי כל מי שחושב אחרת ממקומם.
צה"ל הוא לא האויב של ההתיישבות. הפיקוד הבכיר הנוכחי ביו"ש הוא מהידידותיים והמחויבים ביותר שהיו לאזור מזה שנים ארוכות. זאת אומר מי שהוביל את המהפכה הכי גדולה ביו"ש מאז 67', השר בצלאל סמוטריץ'. ביקורת היא לגיטימית ואף נדרשת כשהיא נאמרת באופן ענייני, אך מתקפות אישיות שחוקות, חלולות ומנותקות מן המציאות על מפקדי צה"ל הן פרקטיקה פסולה וערמומית, שבינה לבין דרך ארץ אין דבר וחצי דבר.
