'שתיים שלוש ה ק ש ב !!!'

כל מי ששרת ולו יום אחד בצבא לא יכול לשכוח את הצעקה הרמה של החניך התורן- 'שתיים שלוש ה ק ש ב !!!'
אז בואו באמת נדבר על ה'הקשב' הזה.
פתגם ישן וחכם אומר שלאדם יש שתי אוזניים ורק פה אחד כדי שלעולם יקשיב כפול ממה שהוא מדבר.
בניגוד לדיבור, לכאורה השמיעה היא פעולה פאסיבית. אתה רק מקשיב, אולם בעומקם של דברים, פעמים רבות כוחה של השמיעה גדול יותר מכוחו של הדיבור.
לא בכדי בפסוק היהודי אולי המפורסם ביותר, המילה הפותחת היא 'שמע'- 'שמע ישראל'. גם מצד המילים המוכר 'נעשה ונשמע' מדבר על תכונת השמיעה.
יחסים בין בני אדם- בני זוג, הורים וילדים, חברים וכו', מושתתים על הקשבה ושמיעה. אנחנו מבינים שלא תמיד הסובבים אותנו יסכימו איתנו, אך אנחנו מבקשים לפחות שהם יקשיבו לנו.
חוסר הקשבה מתקשר בקשר ישיר לחוסר סובלנות ולחוסר כבוד, ומשם המדרון חלקלק למדרונות הניכור, האלימות והשנאה. אם ראית חוסר הקשבה במערכה הראשונה, צפה לזלזול ושנאה במערכה האחרונה.
הרבה קולות לא נעימים מרחפים בחלל האוויר הישראלי בעת האחרונה, קולות שמקורם חוסר הקשבה הדדי, ותוצאתם היא קיטוב וניכור.
שתי אוזניים לנו ופה אחד- כדי שנקשיב איש לרעהו, ננסה להבין את הרגישויות של בן שיחנו ואת מה שחשוב לו גם אם לא להסכים. אין דרך קצרה יותר ליצירת סכסוך מחוסר הקשבה, ואין דרך אחרת לפיתרון קונפליקט מאשר הקשבה הדדית, והתחושה שמקשיבים לי.
" ההקשבה היא ליבה של מערכת יחסים. אנו מקשיבים, משמע אנו פתוחים לזולת, אנו מכבדים אותו, אכפת לנו מה הוא חושב ומה הוא מרגיש. אנו מקשיבים משמע אנו מרשים לזולתנו להיות כן ולומר את אשר על ליבו, גם אם אנו מסתכנים בשמיעת דברים לא נעימים. הורה טוב מקשיב לילדו. מעסיק טוב מקשיב לעובדיו. חברה מסחרית טובה מקשיבה ללקוחות. מנהיג טוב מקשיב למונהגיו. ההקשבה איננה מבטאת הסכמה, כי אם אכפתיות. ההקשבה היא האקלים שהאהבה והכבוד צומחים בו"
[הרב ד"ר יונתן זקס].
הקשבה אמיתית ורגישה מאפשרת לנו להבין את דרישת התורה בפסוק בפרשת השבוע: "לֹא תַעֲשׂוּן כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹשִׂים פֹּה הַיּוֹם אִישׁ כָּל הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו".
כל אחד בטוח שמה שהוא חושב ועושה זה הכי נכון והכי ישר. זה נקרא- הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו. בעיניו זה ישר, אבל לא בהכרח בעיני האחרים, או בעיני המציאות האובייקטיבית.
בדיוק לשם כך יש צורך בהקשבה הדדית אמיתית, כזו שתאפשר לכל אחד להבין כיצד השני רואה את מה שהוא מגדיר 'הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו'. אם לא נדע לשמוע איש את רעהו, ולא נדע כיצד להתמודד עם מציאות שבה כל אחד חושב ש'הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו' זו האמת היחידה ואין בילתה, לא נוכל לייצר חיים של כבוד ושל ביחד.
"ההקשבה איננה מבטאת הסכמה, כי אם אכפתיות. ההקשבה היא האקלים שהאהבה והכבוד צומחים בו" [שם]
ראה תש"פ