אם אדם חטא – בהמה מה חטאה?

בדרך כלל הנושאים העוסקים בבעלי חיים עצמם נמצאים מחוץ לתחום בית המדרש. אולם דווקא בפרשתנו, שמתארת כיצד המבול החריב את היקום כולו חז"ל מוטרדים משאלת הכחדת בעלי החיים. וכך נאמר במדרש סנהדרין קח ע"א:

"וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה' – אם אדם חטא, בהמה מה חטאה? תנא משום רבי יהושע בן קרחה: משל לאדם שעשה חופה לבנו והתקין מכל מיני סעודה. לימים מת בנו, עמד ופזר את חופתו. אמר: כלום עשיתי אלא בשביל בני? עכשיו שמת חופה למה לי?! אף הקדוש ברוך הוא אמר: כלום בראתי בהמה וחיה אלא בשביל אדם, עכשיו שאדם חוטא בהמה וחיה למה לי?!"

העולם נברא לצורך האדם, והכחדתו של האדם מהעולם מביאה את השמדת החי והצומח שנבראו לשרתו. שאלת הריגת בעלי החיים נשאלה על ידי חכמים גם בהקשרים נוספים. כאשר אדם חטא במשכב עם בהמה, דינה של הבהמה לסקילה. ועל כך שואלת המשנה (סנהדרין נד ע"א):

"הבא על הזכור ועל הבהמה, והאשה המביאה את הבהמה – בסקילה. אם אדם חטא, בהמה מה חטאה? אלא לפי שבאה לאדם תקלה על ידה, לפיכך אמר הכתוב: תסקל".

וכן בשעה שהכה הקב"ה את בכורי מצרים, הכה גם את בכורי הבהמות. על כך שואל המדרש (מכילתא דרבי ישמעאל, בא): "וכל בכור בהמה" – וכי בהמה מה חטאה? לפי שהיו המצרים עובדים להם, כיוון שנפרע אדם מהם נפרע גם מאלוהיהם".

בעצם התייחסותם לנושא מביעים חכמים את רגישותם המיוחדת לבעלי החיים ולבריאה. לימדונו חז"ל שגם במקום שיש בו פגיעה אנושית קשה, יש לתת את הדעת על בעלי החיים, ועל מניעת השחתת הטבע. וכדברי המדרש:

"בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את האדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו: "ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן! וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב עולמי, שאם תקלקל – אין מי שיתקן אחריך".

עולה, שגם כאשר אנו עסוקים בחיי אדם אל לנו לזנוח את החובה לשמור על הטבע והסביבה. שמירה זו אינה נחלתם הבלעדית של 'יפי נפש', אלא תפקידו הבראשיתי של האדם.

בעת שנחרב העולם, מצטווה נח לעסוק גם בטיפול בכל בעלי החיים. התיבה לא שימשה רק ככלי להצלת האדם, אלא היוותה סמל לאחריות האדם לשמר את מיני הבריאה כולם ולהבטיח את המשכיותם. העולם. לאדם ניתנה הרשות לשלוט בטבע: "ורְדוּ בִּדְגַת הַיָּם…". רדייה אין פירושה ניצול כוחני עד לכדי דלדול משאבי הטבע לסיפוק תאוות אנושיות; רדייה זו פירושה מנהיגות אחראית השוקדת על פיתוח העולם, תיקונו, איזון הצריכה והגנה על הבריאה.