הרב ד"ר צחי הרשקוביץ (אונ' בר אילן)במלים אלה חותם ר' אברהם אבן עזרא את שיר הפתיחה להקדמת פירושו לתורה. ראב"ע סוקר בהקדמה זו את חמשת סוגי הפירושים על התורה אותם הוא מכיר, דוחה את ארבעת הראשונים, ומשרטט את משנתו הפרשנית. הדרך הראשונה, דרכם של חלק מגאוני בבל, היא דרך של פירוש רחב וארוך, המקיף סוגיות שונות שפעמים רבות אינן קשורות במישרין ללשון התורה, חלקן פילוסופיות וחלקן דרשניות. הדרך השניה היא דרכם של הקראים, שפירשו את התורה באופן שבדו מליבם, תוך המצאה של רעיונות והזיות לטובת מתקפתם על חז"ל. הדרך השלישית היא הפירושים האלגוריים על התורה, שמוצאים בה סודות ורמזים אך תוך ביטול ערכה הפשטי, והדרך הרביעית היא דרכם של דרשני אשכנז, שמבקשים לתלות בדברי התורה את דרשותיהם השונות של חז"ל כפירושים פשוטים, לפעמים תוך הטיית הטקסט בצורה רחוקה ממקורו. הדרך החמישית, היא דרכו של ראב"ע, מתוארת בידיו כך:
"הדרך החמישית, מוסד פירושי עליה אשית, והיא הישרה בעיני, נכח פני ד', אשר ממנה לבדו אירא. ולא אשא פנים בתורה, ואחפש היטיב דקדוק כל מלה בכל מאדי, ואחר כן אפרשנה כפי אשר תשיג ידי". ראב"ע גם מעניק לנו יסוד פרשני חשוב ביותר (לימים דרכו בדרכו כמה מגדולי תורת הסוד דווקא, ונאריך בכך אי"ה בהזדמנות אחרת), לפיו הפירוש הנכון של כל מילה בתורה מצוי בהופעתה הראשונה. הדוגמה שהוא מביא לקוחה, כמובן, מפרשתנו. המילה היא "שמים". בפירושה של מילה זו מתחבט ראב"ע בפסוק הראשון של התורה. תחילה הוא מביא פירוש לפיו הכוונה היא לגובה שמעל הארץ, ולאחר מכן הוא מעניק פירושים נוספים מחכמים שונים. לבסוף מסיק ראב"ע שהכוונה היא לשמים ולארץ שאנו מכירים, על אף שאלה נבראו רק ביום השני. אמנם, לשון התורה היא ש"בראשית ברא א-להים את השמים ואת הארץ", אך ראב"ע מסביר שהכוונה היא שבפסוקים הבאים תעניק לנו התורה תיאור של האופן בו נבראו לבסוף השמים והארץ. זאת על אף שבריאתם היתה, כאמור, רק ביום השני והשלישי.
פירוש אלגורי ממין מיוחד לפסוק נפלא זה מצוי בכתביו של אחד מהחכמים הקדמונים (נפטר לפני כחמש מאות חמשים שנה), ר' מאיר בן יחזקאל אבן גבאי. הלה, אחד מגדולי הקבלה לפני האר"י, כתב כמה חיבורים חשובים ביותר (עבודת הקודש, תולעת יעקב ודרך אמונה). חיבורו עבודת הקודש נחשב כאחד מספרי היסוד של תורת הסוד, ובו סקירה מרתקת של מהות עבודת האדם, והשפעתה הכבירה בעולמות העליונים. שיטתו היסודית, שזכתה לתואר "עבודה צורך גבוה", מחזיקה בעמדה לפיה לכל פעולות האדם, חיוביות כשליליות, השפעה של ממש על הנהגת הא-ל את עולמו. על פסוקנו מסביר ר"מ אבן גבאי שכוונת הכתוב היתה שמתחילה ברא ה' את שתי מערכות ההשפעה על העולם, את השמים ואת הארץ. הגם שהשמים נבראו תחילה, והם נשגבים ביותר מבחינת מעלתם, תמצית הבריאה היא דווקא הענקת הכוחות המשמעותיים יותר לארץ. הארץ, ולא השמים, היא המכתיבה את התנהלות העולם ואת אופני השפעת השפע הא-להי על הארץ מאת הבורא. למעשה, ניתן לומר שהקב"ה, בעת הבריאה, הפקיד בידי האדם את כוחות ההנהגה לעולם, ויחד עימם גם את ההנחיות לניהול העולם (תחילה באמצעות דיבור נבואי ישיר, ולאחר מכן באמצעות תורתנו הקדושה). בכך שברא קודם את השמים הזכיר לנו שאנו איננו אלא עבדי המקום, אך בריאת הארץ יחד עימה מגלה לנו מה כוחנו בעולם הזה, ומה צריכה להיות משימתנו, להנהיג את התחתונים כך שיהלמו את הציפיות הרוחניות מהם, ולאפשר לעליונים להשפיע את שפעם הטוב לעולם.
פירוש זה שונה לגמרי ממשנתו של ראב"ע, ללא ספק, ויתכן שהוא אף היה מתנגד לו בכל תוקף, אך עוצמתו הרוחנית שימשה מגדלור רוחני לדורות של הוגים ומנהיגים רוחניים של תורתנו. שני הקצוות הללו מוכלים במלים הפשוטות אך העמוקות של תחילת הבריאה, ומנעד רעיוני זה מגלה את עוצמתה של תורתנו הקדושה, שמקפלת בחובה את כל אוצרות הרוח של עמנו לדורותיו.
תשס"ט
