גוטמן קותי (יועץ מס וכותב בשביל הנשמה, kutigu@gmail.com)כחום היום ישב אברהם בפתח אוהלו וניסה ליהנות מקצת שקט.
"אברם!" קרא ענר מעבר לגדר. "אברהם", תיקן אותו אברהם.
"מה?"
"אברהם. עם ה"א באמצע".
"אה, נכון. תגיד, אברם, שמעת מה קרה בבחירות בסדום?" "אברהם!"
"בסדר, בסדר. ארבעים שנה אני קורא לך אברם. עכשיו בגלל שהוסיפו לך אות לשם אני צריך ללמוד הכול מחדש?"
אשכול הצטרף אליהם והתיישב בצל העץ. "עזוב אותו. מאז שהחליף שם הוא חושב שהוא מנהיג של כל העולם".
"זה בדיוק מה שהובטח לי", השיב אברהם. "אב המון גויים".
"נו", חייך אשכול, "גם ברע הבטיח להיות ראש ממשלה של כולם. בינתיים הוא בקושי מדבר עם מלך עמורה".
שלושה אנשים נצפים מרחוק קרבים לאוהל. אברהם רץ לקראתם, מציע להם מעט מים.
"תכיני להם לחם," הוא פונה לשרה, "לא להתקמצן. אני הולך לשחוט עגל, תראי אם נשאר לנו במקרר חלב וחמאה". "זאת ארוחה שיכולה להספיק למטה בחירות שלם", שרה התרעמה.
אחד האורחים הודיע לאברהם שבעוד שנה ייוולד לשרה בן. "יש לך את זה בכתב?", שאל אשכול. "אני לא כותב, אבל מבטיח שבעוד שנה אשוב אליך ולשרה בן".
"אני מקווה שאתה מתכוון לעמוד בהבטחה", אמר ענר, "אנחנו כבר אחרי הבחירות".
חלפו השנים. אבימלך ופיכול שר צבאו מגיעים. אבימלך מבקש לעשות הסכם עם אברהם ולהישבע לו שלא ישקר לו, לנינו ולנכדו.
"מה פתאום שבועה?" מתפלא אברהם, "לא מספיקה לך המילה שלי?". אני מעדיף שבועה", השיב אבימלך. "הסכמים קואליציוניים כבר חתמתי בחיי".
"ומה יקרה אם מישהו יפר אותה?" שאל פיכול. "נקים ועדת חקירה", הציע אבימלך. אברהם נשבע, והשניים כרתו ברית. אבימלך הביט בשבע הכבשות שהוצבו בצד. "ואלה מה?". "עדות שחפרתי את הבאר הזאת", הסביר אברהם.
"יפה. סוף סוף מישהו שמביא עדים לפני שמתחילים לחקור אותו".
אחר כך, בהר המוריה, כשישמע אברהם קול מהשמים: "אל תשלח ידך אל הנער", יישא את עיניו ויראה איל נאחז בסבך בקרניו. הוא ייזכר בהרהוריו על הבטחת ה' לזרע ועל ההוראה להעלותו לעולה. הוא יביט באיל ויחשוב לעצמו: "מעניין, הוא אפילו לא נבחר, וכבר הסתבך".
