מערכת שבתוןבסוף פרשת בראשית מתוארת לידת נח כמי שבא להניח לעולם מקללת האדמה בעקבות חטא האדם הראשון – "זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ, וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ, מִן-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר אֵרְרָהּ ה'”.
על רקע זה מתארת התורה את חיי נח:
"אֵלֶּה, תּוֹלְדֹת נֹחַ–נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, בְּדֹרֹתָיו אֶת-הָאֱלֹקים, הִתְהַלֶּךְ-נֹחַ" (ו/ט)
רש"י, בפירושו לפסוק מסביר: …ללמדך, שעיקר תולדותיהם של צדיקים – מעשים טובים.
נח איש מעשה, למרות כל הרע הסובב אותו, הוא עושה מעשים טובים.
ואכן, את כל הציוויים של הקב"ה לנח, הוא מבצע בדייקנות ובנאמנות:
וַיַּעַשׂ, נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ, אֱלֹקים–כֵּן עָשָׂה", (שם,כב)
נח – אדם מאד נוח, למרות שחי בתקופה מאד לא נוחה. כאיש מעשה- היה עסוק בהשרדות, וכצדיק תמים – דבק בה' וקבל ממנו סעד – כדי להתגבר על הטומאה הסובבת אותו ולא להפגע ממנה.
במשך מאה ועשרים שנה עסק נח בבנית התיבה. התמיד בעבודתו, קבל הוראות ובצע, לא הרים את ראשו, לא התלונן ולא נסה לשנות. לא היו לו שאיפות או חלומות מעבר לרצון העז לשרוד את היום, את השבוע ואף את התקופה, הוא הבין שאין הנחות: אם רק יסיח במעט את דעתו מדבקותו בה' – ייפגע ח"ו.
נדמה לי שנח, במעשיו ובהתמדתו, הוא כמו אותו פועל מסור, שיודע ומכיר כל פינה וכל מכונה במפעל עד לפרטי הפרטים – עד שאי אפשר להסתדר בלעדיו. איש ביצוע בעל כשרון טכני וידי זהב, זה שישכים קום, לא יפספס אף יום עבודה, לא ייקח יום מחלה, לעולם לא יתלונן ויעשה את עבודתו נאמנה. הכי נוח לבקש ממנו – כי הוא יודע הכל ותמיד יסכים לבצע. הוא לא האדם שירוץ להיבחר לועדי עובדים או ייזום פרוייקט חדש אלא רק רוצה לחיות בכבוד, לסיים את יום עבודתו בשלום ולקבל את משכורתו בסוף החודש. בדרך כלל הוא זה שייבחר אחרי שנים לעובד המצטיין… (חברים המליצו עליו…)
העולם אוהב לבחור בגיבורים שיביאו לנו את הבשורה, ידביקו אותנו בחלומות שלהם ובחזונם, ייפעלו למעננו ואף ייצרו פתרונות קסם. (זה הכי נוח…)
התקוה והציפייה שלנו מאותם הגיבורים היא כל כך גבוהה עד שכל עיסוקנו הוא סביב השאלה האם הנבחר עונה על הציפיות או מאכזב… לעיתים, ברוב טובנו, אנו מעניקים לו "מאה ימים של חסד" – אולי ינחמנו ממעשנו, וממעשי קודמינו…
האם נח אכן מילא את התקוה?
נח לא בחר להביא איתו שום תקוה לעולם, היא באה אליו מצד הקרובים לו, חסרי הכוח והמיואשים מרוב רע. הוא נולד לתוכה, קבל אותה כמענק ירושה האומר – אולי אתה תעשה משהו שיפתור אותנו, היגעים, מאחריות למצב הגרוע שבו אנו שורים?!
אך למורת רוחם של בני דורו, גם הפתרונות שהביא נח לאנושות באו בשילוב של עבודה ממושכת ולא של מנוחה מעמל.
כל עוד ימשיכו האנשים במעשיהם הרעים – כי זה נוח, וייצפו שהגיבור התורן יעשה משהו, לא תשתנה גזירתם ותקוותם לחיים טובים יותר לא תתממש. אין פתרונות קסם אלא עבודה ממושכת של כל אחד ואחד.
כאיש המעשה, אין נח מטיף מוסר או מוכיח את בני דורו, ולפי פשוטו של מקרא אף אין לו שיג ושיח איתם. הוא לא מנסה לשנות את גזירת המבול כלפי שמיא. הוא מנסה להציל את עצמו – על ידי ההדבקות בקב"ה, וגם זה לא מובן מאליו בדורותיו.
בחירתו של נח היתה ללכת בדרך ה', על מנת לשרוד,ולכן והוא זה שזכה להציל את העולם ולהמשיך את הדורות.
תש"ע
