אנטישמיות זו עובדה

הכנות רבות נערכו למפגש שבין יעקב לעשו. יעקב חושש מעשו, ולכן הוא שולח מלאכים כדי לרצותו. כאשר המלאכים חוזרים משליחותם נתקף יעקב פחד ואימה. חששותיו הולכים וגוברים מפני מלחמה הקרבה ובאה. יעקב עושה מאמצים ניכרים כדי להכין את המחנה למלחמה ובמקביל שופך שיח לפני קונו. קשה לתאר את הרגעים המתוחים העוברים על יעקב בשעה שהוא רואה את עשו מרחוק (לג,א): "וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא וְעִמּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ וַיַּחַץ אֶת הַיְלָדִים עַל לֵאָה וְעַל רָחֵל וְעַל שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת".
יעקב מוכן לכל תרחיש אולם, ההפתעה לא איחרה לבוא (לג,ד) : 'וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ'.
לפי פשוטו של מקרא עשו אינו מתכוון לפגוע ביעקב. תחושת האחווה פיעמה בתוכו וריגשה אותו עד שגרמה לו לבכות. מקרה דומה, אנו מוצאים במפגש של יוסף עם אחיו. גם שם פרץ הבכי, שסימל את האחווה גדולה בין האחים (בראשית מה,טו): "וַיְנַשֵּׁק לְכָל אֶחָיו וַיֵּבְךְּ עֲלֵיהֶם וְאַחֲרֵי כֵן דִּבְּרוּ אֶחָיו אִתּוֹ". בחמישה-עשר מקומות במקרא – עשרה בתורה, ארבעה בנביאים ואחד בספר תהלים – מסומנות נקודות מעל אותיות מסוימות. וכן בפסוק שציטטנו מצויות שש נקודות מצויות מעל המילה – 'וישקהו'. תופעה זו מרמזת על אפשרות של דרשה ייחודית וזו לא איחרה לבוא מבית מדרשו של ר' שמעון בר יוחאי שידרו רוח פסימית דווקא באווירה האופטימית ששררה בעת הנשיקות והחיבוקים:
יש שדרשו נקודה זו לומר שלא נשקו בכל לבו. אמר ר' שמעון בן יוחאי הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב, אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו
רבי שמעון מזהיר מפני רגעי השלווה, שעלולים לעוות את המציאות. אמנם, ישנם רגעים שגם השונא הגדול מסוגל לנשק, אבל אל לנו להסיק מכאן מסקנות מרחיקות לכת.
בדרך כלל, דרכו של רבי שמעון לדרוש את טעם הפסוק וההלכה וכלשונה של הגמרא: 'ורבי שמעון דריש טעמא דקרא' (בבא מציעא קטו ע"א). ר' שמעון אינו מסתפק בגזירת הכתוב, אלא מבקש הוא לדעת טעמה של ההלכה. ודוקא בהקשר השנאה של אומות העולם לעם היהודי הוא נחרץ יותר מתמיד ומנסח כלל מופשט וסתום, ללא הסבר לוגי: "הלכה היא, בידוע שעשו שונא ליעקב" – שנאתו של עשו ליעקב היא הלכה פסוקה ללא טעם וסיבה.
היו שביקשו לפקפק על קביעה זו באמצעות כלים פילולוגים (בדיקת עדי נוסח) ותגליתם מרשימה לא נמצא בשום כתב יד של הספרי (מקורה של קביעה זו) את המילה 'הלכה'. במקומה כתוב כך: 'והלא בידוע שעשו שונא ליעקב'. ואעפ"י כן העוקץ נותר על כנו. אמנם באותה בעת נכמרו רחמיו של עשו אבל ברוב התקופות קיימת שנאה היא ידועה ואסור להכחישה. ר' שמעון שאמר את דבריו לאחר גזרות אדריינוס ידע מתוך הרצף ההיסטורי של האומה היהודית, שזו מציאות. זו הלכה דהיינו כשם שלא ניתן לשנות הלכה קבועה כך השנאה היא קבועה ואינה משתנית.
את ההשראה לשיטתו ספג מהמפגש שהתקיים בין יעקב לעשו. לאחר המפגש היה ניתן לצפות, שהאחים יוכלו לדור בכפיפה אחת. יעקב שלל אפשרות זו. לדעתו, גם פגישה מרגשת ונדירה מעין זו עם אחיו אינה יכולה לשכך את השנאה. יעקב נפרד לדרכו, ושואף לבנות 'סוכה' לעצמו ולהיפרד מעשו. "וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת".
יעקב הבין, שנשיקות הן זמניות יש להקים סוכה עצמאית ולהיפרד. יעקב מגלה את האנטישמיות המשקפת את השנאה, על גווניה השונים. מאז ועד עתה לא נס ליחה ולא פג תוקפה, של אותה שנאה. שנאה זו היא עקרונית ובלתי מותנית, היא גם אינה תלויה בדבר, לא בתכונות אישיות של השונא ולא באופיו הלאומי, לא במצב כלכלי ולא בתנאים חברתיים, לא בהצלחת היהודים ולא בכישלונם. שונאים אותנו בתואנות אין ספור: על היותנו טובים מדי ועל היותנו מוצצי דם; על שאנו בדלנים ועל כך שאנו מתערבים בעמים יתר על המידה. שונאים אותנו בתקופות שפע כלכלי ורודפים אותנו גם בעת שפל. מבט מעמיק לאחור, מבעד לכל הגלויות עד לימי האבות, מוכיח בבירור כי לא ניתן לתלות את האנטישמיות במצב נתון כלשהו. אנו מוצאים אותה בתנאים שונים ואף סותרים זה לזה. היא פרחה והכתה בנו במצבים שהם קוטביים אחד למשנהו. ומאז ועד היום התרופה שתציל מסכנותיה של האנטישמיות היא ההיפרדות מהגולה והליכה בדרכיו של יעקב: "וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת". יש לעודד עליה ולארוז את החפצים, לקחת את המקנה, ולעלות לארץ ישראל – תחת כנפי השכינה. ובאותה נשימה חשוב להיזהר ולהקפיד לנתב את קביעתו של ר' שמעון בר יוחאי לשונאי ישראל מוצהרים. העולם יודע ומכיר את כוונותיו של אחמדיניג'אד ומשתפי פעולתו. וחלילה לכלול בקביעה זו את כל האחרים. יש להסיר את התמימות ומצד שני אסור שהחשדנות תעביר אותנו על דעתנו.
תשע"ב