נומרולוגיה פרשת וישלח
מאיר בר-אילן
ר' אברהם אזולאי (פאס 1570 – חברון 1644), שהיה תלמיד חכם גדול, מקובל ומחבר ספרים, העתיק (או: תרגם) מתוך פירושו של רב נחשון גאון, ראש הישיבה בסורא במשך שמונה שנים: 871 – 879 לספירה. דברי רב נחשון מובאים בפירושו של ר' אברהם אזולאי על התורה 'בעלי ברית אברם' (פרשת וישלח), חיבור שנכתב בעזה. רב נחשון מראה, בדרך שאדם מודרני אינו מסוגל לחשֵב, מה היה מספר הבהמות שהותיר יעקב בידיו לאחר שנתן לאחיו 220 בהמות. כתוב כך:
מצאתי כתוב בשם רב נחשון גאון זה הלשון: יעקב אבינו הכין בדרך חכמה מנחה לעשו אחיו "עזים מאתים ותישים עשרים" – המנין הזה לסוד נסתר, וערב עמהם מנינים אחרים להסתיר הסוד. אמנם, לכך אמר "עדר עדר לבדו ורוח תשימו בין עדר ובין עדר". והסוד, דע כי חכמי החשבון אומרים כי יש מנין נקרא 'מנין נאהב', וזה כי הם שני מנינים, וחלקי כל מנין מהם כמנין החשבון השני, והם מאתים ועשרים, וחלקי מאתים ועשרים הם רפ"ד, וחלקי רפ"ד הם מאתים ועשרים…
על פי כללי המתמטיקה המוכרים לקורא המודרני אי אפשר לדעת מה היה מספר הבהמות שנותרו בידי יעקב, ועל כורחנו באים אנו לומר כי פירושו של רב נחשון נסמך על מתמטיקה פיתגוראית, מתמטיקה היודעת כי היחס בין שני מספרים אלו: 220 ו-284 הוא יחס ה'נאהבים' (amicable). הסבר הקשר בין המִסְפָּרִים הביא ש' גאנדז בעוסקו בידע המתמטי של רב סעדיה גאון, וקיצור דבריו כך הוא. 'מרכיביו' של המספר 220 (כלומר, המספרים בהם ניתן לחלק את המספר ללא שארית, למעט המספר עצמו), הם כדלהלן: 1, 2, 4, 5, 10, 11, 20, 22, 44, 55, 110, ואם נחבר את ה'מרכיבים' הללו יתקבל המספר 284. כיוצא בכך, מרכיבי המספר 284 הם: 1, 2, 4, 71, 142 אשר חיבורם יחד שווה ל-220. כלומר, שני המִסְפָּרִים מקיימים יחס של הדדיות מסוג מסוים. רב נחשון גאון הבין כי המספר 220, המתייחס למתנות יעקב לאחיו עשו, אף כי אינו מופיע במפורש, אינו מספר 'מקרי', אלא מספר מכוון בעל משמעות פיתגוראית של 'נאהב', ואין אירוע יותר מתאים משימוש במספר 'נאהב' מאשר מפגש בו אח השנוא על אחיו מבקש להתפייס באמצעות מתנות במספר מסוים, מספר בעל משמעות. גאנדז הראה כי הראשון שהכיר מספרים נאהבים אלו היה יאמבליכוס (330-283 לספירה), אף כי אפשר שהזיקה בין שני מִסְפָּרִים אלו היתה ידועה לפני כן.
החשוב לעניינינו הוא שמִסְפָּר הכתוב בתורה ונראה מקרי הוסבר על ידי ראש הישיבה בבבל, שהיה גם אסטרונום, באמצעות חשיבה פיתגוראית לפיה מספר מביע לא רק כמות אלא גם איכות.
תשע"ב