צדיק בתוך העיר

כאשר אברהם שומע מה יקרה לסדום ותושביה הוא עומד לפני ה' ומבקש עליהם רחמים: 'אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ'.
וכך עונה לו הקב"ה: וַיֹּאמֶר ה' אִם אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם'.
מדוע הקב"ה משתמש באותו ניסוח, שנקט אברהם חמישים צדיקים בתוך העיר? לכאורה המוקד הוא במספר הצדיקים ותו לא?!
המשך חכמה מסביר שמדובר בצדיקים שהם מוגדרים כך לפי הקריטריון של סדום. כלומר יתכן ואם הם היו נמצאים בעיר אחרת ובאטמוספירה אחרת הם לא היו צדיקים לכן הדגיש אברהם 'צדיקים בתוך העיר' פירושו צדיקים שרמתם נמדדת ביחס לסדום. אולם אבן עזרא מפרש אחרת: 'וטעם בתוך העיר שהם יראים את השם בפרהסיא, וכן שוטטו בחוצות ירושלים'.
כוחו של המיעוט להכריע את גורל המקום אם הם מעורים בעיר ומעורבים במשאה ומתנה. אם הם צדיקים, שמפקירים את ההמונים מתוך יהירות וזחיחות דעת אותו צדיק בסדום לא ראוי הוא שבמעשיו ינצלו הרבים.
כאשר אדם מעורב הוא מגלה אחריות ביחס לסביבתו ואיככה יוכל לראות באובדנם אם הוא מרגיש בשר מבשרם. אומר אברהם אם יש צדיקים שבתוך העיר אכן אל תשמיד את העיר התחשב בהם ולו רק שיוכלו אותם צדיקים להמשיך במפעלם.
בסדום הצדיקים היו ספונים בביתם לא היתה להם השפעה ואת מעשיהם עשו בסתר. פעמים שהצדיקים רוצים להיות מעורים ומשפיעים אבל אין ביכולתם לעשות זאת. אבן עזרא מציין פסוק הנאמר מפיו של ירמיהו: 'שׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלִַם וּרְאוּ נָא וּדְעוּ וּבַקְשׁוּ בִרְחוֹבוֹתֶיהָ אִם תִּמְצְאוּ אִישׁ אִם יֵשׁ עֹשֶׂה מִשְׁפָּט מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה וְאֶסְלַח לָהּ'. האם לא היו צדיקים בירושלים ? האם לא היו נביאים? היכן היה ירמיהו היכן היה ברוך בן נריה ועוד חבל נביאים שהיו באותו הדור?
ירמיהו מתעד את מסעו ואת השפעתו במילים קשות ביותר: 'וַאֲנִי כְּכֶבֶשׂ אַלּוּף יוּבַל לִטְבוֹחַ וְלֹא יָדַעְתִּי כִּי עָלַי חָשְׁבוּ מַחֲשָׁבוֹת נַשְׁחִיתָה עֵץ בְּלַחְמוֹ וְנִכְרְתֶנּוּ מֵאֶרֶץ חַיִּים וּשְׁמוֹ לֹא יִזָּכֵר עוֹד'. (ירמיהו יא,יט) ירמיהו נרדף ואין לו את היכולת להשפיע וכך גם שאר הנביאים.
רבא למד מהפסוק שציטטנו מירמיהו: ' לא חרבה ירושלים אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי אמנה…'. ( שבת קיט ע"ב) הגר"א הסיק מסוגיה זו שכדי לזכות לגאולה מוטלת עלינו חובה להיות אנשי אמנה. (קול התור, עמ' תעו וכן תקכ). הגר"א הדגיש שאם לא נהיה אנשי אמנה "אין תקווה חס וחלילה לכל עבודת האתחלתא של הגאולה" שאנו עושים (שם, עמ' תקכד). רבא לא פירש מה התביעה בלהיות אנשי אמנה אולם הגר"א מסביר להיות איש אמנה הכוונה: "התכללות" (עמ' תקכה). לדברי הגר"א, עלינו לחנך את עצמנו להיכלל בכלל ישראל. לא להתמקד רק בעצמי, אלא לבחון כיצד כל פועלי ומטרותיי הם חלק מבניין האומה השבה לארצה. אחת המטרות החשובות בתוך קהילה היא ליצור חברה מובילה בתוך העיר.
נראה שדוגמא יפה לכך ניתן ללמוד מסיום הפרשה. אברהם ויצחק הולכים לניסיון הגדול ביותר יחדיו. בדרך הם משאירים את הנערים וממשיכים בגפם. התורה מתארת אף את המפגש שהיה להם עם הנערים לאחר שחוו את החוויה שבמהלכה נתגלה אליהם מלאך אלוקים וכך נאמר: 'וילכו יחדיו אל באר שבע'. מה ההדגשה הערכית שהלכו יחדיו (עם הנערים) בדרכם חזרה מהר המוריה?
הרש"ר הירש מסביר, שהתורה מבקשת להדגיש את האופן שבו חזרו אברהם ויצחק לנערים שהמתינו להם בשובם מהר המוריה. בשעה שאברהם החליט לקחת את המאכלת ולשחוט את בנו יצחק כדי לקיים את צו האל היו שניהם במדרגה רוחנית גבוהה ובנקודה הזו התגלה המלאך. תחושה של התעלות רוחנית כזו שמפגישה את האדם עם מלאך ה' עלולה להביא אותו להתנשאות על בני אדם רגילים. אברהם ויצחק אבותינו חזרו אל הנערים כלעומת שבאו. לא היתה להם הרגשת עליונות ולא תחושת התנשאות. הם המשיכו לדבר עם הנערים ב'גובה העינים' וחזרו עם הנערים יחדיו כחבורה אחת ללא כל הבדל בניהם.
הניסיון בעקידה אינו רק בעקידה עצמה אלא גם בשיבתם של אברהם ויצחק מהר המוריה לחיי השגרה. ניסיון זה דרש מהם להתנהג בצורה טבעית ואנושית ולא חלילה להתנשא מעוצמת החוויה הרוחנית.
אחת הסכנות של צדיק שהוא מתעלה ובו בזמן גם מתנתק הוא מאבד את התקשורת עם הסביבה וממילא יורדת השפעתו. דהיינו אם אין בכוחם של הצדיקים להשפיע הם מאבדים את יתרונם היחסי כלפי האחרים.
לא מזמן נפרדנו מאחד מגדולי הדורות האחרונים הרב עובדיה זצ"ל. גדלותו של הרב עובדיה היתה בכך שידע את התורה כולה ומצד שני היה יכול להשפיע על האנשים הפשוטים ביותר זו תכונה וסגולה שהיא נדירה בקרב גדולי הדור.
צדיקים בתוך העיר זה קוד התנהגותי ביחס לרב וביחס לכל אדם שיש ביכולתו להשפיע. ואם אין בכוח היחיד להשפיע הרי שניתן לארגן גרעינים של משפחות צעירות בתוך הערים הגדולות להיות מעורבים ושיהיה שם שמים מתאהב על ידם.
תשע"ד