הרב ארי לנדאוַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם
הרב ארי לנדא
בתחילת הפרשה, במסגרת תיאור היחסים המורכבים בין יוסף ואחיו, מספרת לנו התורה על חלומותיו של יוסף ועל תגובת אחיו להם. (פרק לז', ה'-יא') " וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם …וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי: …וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי". מה משמעותם של החלומות? על פניו נראה כי עיקר המסר בחלום שיוסף הוא הראוי להנהיג את האחים, וכן נראה כי מנהיגותו היא מנהיגות חומרית- מעשית (אלומות חיטה וגרמי טבע כמו שמש וירח). בכדי להבין לעומק את החלומות יש לשים לב כי החלום הראשון הוא סביב אלומות חיטה, אך בני יעקב אינם מגדלים חיטה בארץ אלא עוסקים ברעיית צאן, אם כך יתכן כי החלום אינו עוסק בארץ אלא באזור מחוצה לארץ. אם כך מה עומד ברקע החלום?
נראה כי דברי ה' בברית בין הבתרים "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם", העומד כשלב לפני יצירתו של עם ישראל משנים עשר בני יעקב מעלה את הדיון האם צריך להתכונן לקראת כך או לא. יוסף רואה ביציאה לגלות יעד חשוב המקושר מהותית להתפתחות עם ישראל, לפיכך יש להתארגן לקראתו כי הוא בעל משמעות ייעודית לעם ישראל. אך אחיו חולקים עליו ורואים את עיקר פעולתם בהתבססות בארץ וכשיבוא זמן הגלות נתמודד איתו, אך דיה לצרה בשעתה. לכן האחים נרתעים ממנהיגותו של יוסף המתוארת כחומרית-טבעית ונראית נוגדת את אופים הרוחני של בני אברהם יצחק ויעקב. מהו שורש המחלוקת?
ניתן לראות את השורש בהצגת דמויותיהם של האמהות רחל ולאה. על לאה נאמר "ועיני לאה רכות" ואילו רחל "הייתה יפת תאר ויפת מראה". נראה כי תיאורה של לאה עוסק בצד הפנימי של אישיותה כי העיניים מבטאות את הפנימיות. לעומתה רחל יש בה יופי פנימי באישיות וגם יופי חיצוני. את המשמעות הרוחנית של תיאורים אלו מסביר הרב חרל"פ בספרו מי-מרום (ח', מא') הנה ידוע לנו על פי חכמי הזוהר כי לאה היא בחינת עלמא דאתכסיא (העולם המכוסה) ורחל היא בחינת עלמא דאיתגליא (העולם הנגלה)…מורי הוראה יוצאים משבט יששכר או משבט לוי…ומיהודה יוצאים כל המלכים והשרים ומנהיגי ישראל, ומלכות בית דוד ומלך המשיח הוא מבניה של לאה, כי קדושת ישראל הפנימית מיוחדת ללאה ולבניה … רחל היא בחינת הקדושה הנגלית שבישראל, והוא כח ההגנה על הקדושה הפנימית ובחינה זאת של רחל היא מכניעה את כל הכוחות החיצוניים המתנגדים לקדושה.. וע"כ לפני ביאתו של משיח גואל צדקנו יבוא משיח בן יוסף שהוא יחליש ויכניע כל כוחות הטומאה… ויחד עם משיח בן דוד יכלה זרעו של עשו מן העולם…. רחל מבטאת פן חיצוני". הרב חרל"פ מסביר כי דמותיהן של האמהות לאה ורחל, כוללות שני פנים שמהם מורכב עם ישראל. את המשמעות של תפקידי כל אחת מהן ניתן לראות אצל ילדיהן. בני לאה כוללים את סגולת כהונה ומלכות העוברים כייחוס פנימי בעם ישראל, לכן עיקר רצונם לחזק את השורש הפנימי בעם ישראל וזה יתבצע ע"י חיזוק ההתבססות בארץ. לעומתם, לבנה של רחל יוסף – תפקיד אחר, לכן כאשר הוא נולד, יעקב מחליט לשוב ארצה, כי נולד בביתו מי שמיועד להתמודד עם העולם החיצוני. יתכן כי זו גם הסיבה שאביו קונה לו "כתונת פסים", אשר גם מביעה מעבר ללבוש וגם רב – גוניות המייצגת איש אשכולות המעורה בעמים. לכן יוסף רואה את עיקר ייעודו העצמי וגם הרוחני כמפגש ועבודה עם הגויים, וזה באמת מתאים לדמותה של רחל, לפיכך רואה יוסף ביציאה לגלות שאיפה לגיטימית במסגרת הייעוד של המשפחה. אך בני לאה אמונים על דרכה של אימם ולכן אינם מוכנים להקשיב לרעיונותיו של אחיהם וכאן מתחיל המאבק בין שני כוחות אלו בהתהוות עם ישראל, מאבק שבשלב הראשון מסתיים רע, במכירת יוסף לעבד במצרים (בבחינת אמירה- שיגשים שם את שאיפותיו לבדו), אך בשלבים מאוחרים יותר בסיפור נזכה לראות את הכוחות מתאחדים שוב.
תשע"ד
