אחת מתופעות הטבע הגיאולוגיות שהאנושות מתמודדת איתן היא 'רעידות אדמה'. לרעידות אדמה יש דפוסי התנהגות מוכרים. לרוב הן מתחילות ברעש שמכונה 'רעידת אדמה ראשית'. בעקבותיו מגיע גל נוסף של רעשים המכונים 'רעידת אדמה עוקבת'. עוצמתה של זו תלויה ברעידת האדמה הראשית. וככל שעוצמתה של רעידת האדמה ראשית חזקה יותר, כך תורגש יותר גם הרעידה העוקבת.
משפטו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, מהווה אירוע בקנה מידה של 'רעידת אדמה פוליטית', שהכניסה את מדינת ישראל לסחרור מערכות. ככל שמתקדמים ההליכים כנגד ראש הממשלה מתרחשות יותר ויותר 'רעידות אדמה פוליטיות עוקבות'. שלדים נשלפים מארונות, פקידי ציבור מוצגים כאנשים שבמעשיהם יש לכאורה יותר מקורטוב של רבב, אך קרבתם למערכת לכאורה מזכה אותם במנת אלכוג'יל שבכוחו להלבין את חטאיהם לכאורה ולהעלימם מעיני הציבור.
חז"ל בעומק חכמתם הגדירו "כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו". כלומר, לאדם קל לזהות את כישלונותיו וחטאיו של האחר אבל לא את שלו. וגם כאשר הם יראה את חטאיו שלו, הוא ידע להסבירם ולהכשירם בק"ן טעמים. על קביעה זו מסיף ר' מאיר קביעה נוספת, על פיה לא רק שאדם אינו רואה נגעי עצמו אלא אדם אינו מצליח לראות "אף לא נגעי קרובו".
מגילת רות ופרשת נשוא, עוסקות בין היתר בענייני הנהגה. מגילת רות נפתחת בפסוק "ויהי בימי שפוט השופטים". המילה 'שופט' במקרא מקפלת בתוכה מספר משמעויות. שופטים כפרנסים ומנהיגים בעם ישראל, ושופט במשמעות של דיין. לעיתים השופט המקראי נשא את שני התפקידים- 'הנהיג' 'ושפט'.
התלמוד התקשה מה פשר כפל הלשון 'שפוט השופטים'? על זה השמיענו ר' יוחנן את אחת הדרשות המפורסמות "אמר ר' יוחנן, דור ששופט את שופטיו, השופט אמר לו טול קיסם מבין שיניך, משיב לו [=הנאשם] טול קורה מבין עיניך".
ביקורת כנגד רשויות ציבוריות צריכה לחול על כלל הרשויות. אמנם ראוי כן לקדש את מעמד הרשויות, לרומם את יוקרתן, אך בשום אופן אין לקדש את מי שמאייש את התפקיד הציבורי. כן את התפקיד, לא את האיש. אין בעל התפקיד יכול להסתתר מאחורי התפקיד ולטעון שפוגעים ברשות. עירוב תחומים זה מסוכן ולא נכון. ביקורת ניתן להטיח על כל בעל תפקיד, וביקורת בבעל תפקיד אין משמעותה רצון לפגוע במעמד הרשות אלא צורך אמתי של הבטחת אמון הציבור ברשות.
נשא תש"פ
הכל במרחב הציבורי כפוף לביקורת
השארת תגובה