הרב ד"ר משה רט (מכון עולמות)יהיו שיאמרו שמה שעושה אותנו לאנושיים אינו דווקא השכל אלא הרגשות. נדמיין לעצמנו שני אנשים: האחד גאון קר וחסר רגשות, והשני לא חכם במיוחד, אבל חם, רגיש ואוהב. מי משניהם נחשב בעינינו יותר אנושי? השני כמובן. מכאן שמושג ה"אנושיות" מתקשר אצלנו בעיקר לרגשות, עד כדי כך שאדם נטול רגש עלול לזכות לתואר "לא אנושי". אפשר לומר שהיחס המוקיר הזה כלפי הרגשות נובע בעצמו מהרגש ולא מהשכל, ואם כן אין פלא שהרגש מבכר את הרגש… אבל גם אם זה נכון, זוהי המציאות והיא ממחישה את חשיבותם של הרגשות כחלק מהותי מהזהות האנושית.
כמו כל מה שקשור לנפש האדם, קיומם של רגשות אינו מובן מאליו כלל. יצורים יכולים להתקיים ולתפקד בצורה יעילה מאד מבלי לחוש רגש כלשהו, ויעידו על כך החרקים, הזוחלים והדגים למיניהם. לא נתקשה גם לדמיין אנשים בעלי תבונה גבוהה אך נטולי רגש, שמצליחים להקים חברה מתקדמת ומשגשגת. למעשה, נראה שהרגשות רק מסבכים את החיים ועלולים לפגוע בהישרדות: עצבות וצער מחלישים את הרצון לפעול ולחיות, אהבה מסנוורת את האדם וגורמת לו לזנוח את ההיגיון, כעס וקנאה מובילים להתפרצויות אלימות, רחמים עלולים להוביל לחולשה ולמפלה מידי האויב, וכן הלאה. נכון שאפשר למצוא ברגשות גם תועלות הישרדותיות, אבל לא ברור בכלל שהן עולות על הנזק שהם גורמים. אבל למרות זאת יש לנו רגשות, הם ממלאים מקום מרכזי בכל תחומי חיינו, ולא היינו מוכנים לוותר עליהם, אפילו תמורת רווחים משמעותיים.
קשה להסביר בשכל מדוע הרגשות יקרים לנו כל כך, משום שכאמור, זהו עניין רגשי ולא שכלי. אבל אפשר לומר שהרגשות קשורים יותר לעצמיות שלנו, לאופן בו אנחנו חווים את העולם, ומתחברים אליו ובמיוחד לאנשים אחרים. השכל צופה מבחוץ, בוחן ומנתח, אבל הרגשות מחברים. התגובות הרגשיות שלנו לתופעות, אירועים ואנשים מבטאות את חשיבותם עבורנו, את המקום שהם תופסים בעולמנו, את הקשר שלנו אליהם. אדם נטול רגשות הוא בעצם מנותק מהעולם. הוא אולי חי ופועל בו, אבל לא מחובר אליו בעומק נפשו. ודאי שהוא לא מחובר באמת לאנשים אחרים. באמצעות הרגשות אנחנו הופכים אם כן לחלק ממשהו גדול יותר – זוג, משפחה, חברה, עולם – ומתקשרים למציאות כולה.
(עקב תש"פ)
