מערכת שבתוןמרים סמואל
"וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל"
מהפסוק "וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל" – נחלקים הפרשנים: חז"ל במסכת בבא בתרא [טז,ב] סוברים ש"בת היתה לו לאברהם ובכל שמה", אך רש"י סובר ש'בכל' זה בן, שכך עולה בגימטריה. פרשנים מפרשים בצורות שונות את המילה 'בכל': שהכוונה לעושר ונכסים, לאורך ימים, לבנים, לאיצטגנינות, לאבן טובה, בת או כמו בת, וכדומה. כלומר, גם מעלות גשמיות – אך בעיקר רוחניות.
ר' מאיר סובר, שמכיוון שיש בעיות רבות הקשורות בבנותיו של אדם [וכדברי בן סירא "בת לאביה מטמונת שוא"] דווקא הברכה לאברהם הייתה שלא הייתה לו בת, ולא היה מודאג בכל הבעיות הכרוכות בכך: "דרש רבי מאיר, שלא היתה לו בת לאברהם, וזו לו לברכה, כי לא היה יכול להשיאה רק לבני כנען הארורים, ואם ישלחנה לארצו, גם כן תעבוד שם עבודה זרה כמותם, כי האשה ברשות בעלה, ואברהם לא יחפוץ שיצא זרעו הכשר משרה אשתו חוצה לארץ…".
נתמקד במדרשים הסבורים שאמנם הייתה בת לאברהם. הרשב"א מתייחס לענין הבת בשו"ת שלו ואומר "…בת היתה לו לאברהם, ובכל שמה, ונולדה קודם יצחק…". אמנם אברהם לא גירש את שרה אשתו, אף על פי ששהה עמה למעלה מעשר שנים ולא ילדה לו בן. בן לא ילדה לו, אך בת כן.
בכל הייתה ודאי מחוננת במעלות רבות, בשל היותה בת אברהם.
יש אומרים ששמה היה אחר: "דרש רבא: ….בת נדיב בתו של אברהם אבינו שנקרא נדיב שנאמר: שיה"ש ז,ב 'מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב', אמר הקב"ה לישראל בת נדיב, בת אברהם …" [מדרש זוטא – שיר השירים].
המשך חכמה הביא ראיה לדבר שאף לבן, שגר הרחק מאברהם, ידע שיש לאברהם בת, כאשר ראה את אליעזר והגמלים מגיעים "…היה סבור לבן שבא אליעזר לקחת אותו [את לבן!] לחתן עבור בתו [של אברהם] אשר יולדה לו… ולכן רץ….".
נחלקו החכמים, אם בת אברהם הייתה בת שרה או בת הגר? ואם הייתה לו בת, מדוע לא השיאה ליצחק, ולא היה צריך לדאוג ולשלוח את אליעזר ללבן [שבן נח מותר באחותו?] "שמא קטנה היתה, ולא רצה עדיין להשיאה ליצחק…או מהגר היתה לו ולא משרה, ולכך לא רצה להשיאה ליצחק" [זוהר].
מה היה סופה של בכל? הרב מ' פיינשטיין מביא [שו"ת אגרות משה חלק או"ח ד, סימן מ] "…הבת שהיתה לאברהם… מתה ביום שמתה שרה אמנו…שלכאורה הוא דבר שאי אפשר שאברהם אבינו יענש בעונש כזה היותר גדול, ואפילו בעונש קטן … וגם איך שייך לומר, שמתה ביום שמתה שרה? ומצאתי שכתוב 'וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ", 'וְלִבְכֹּתָהּ' ה-כ' קטנה. ומבלעדיה הייתה המילה 'לבכתה' הופכת 'לבתה'… ". כלומר ששרה ובתה מתו באותו יום.
יש המפרשים שאברהם כאשר שב מן העקדה התבשר על מותה של שרה בחברון, הוא בא לחברון לספוד לשרה ולבכות לה. אולם מסתבר שיחד עם שרה היתה גם בתם המשותפת, על זה רמזה המסורה בהקטינה את ה-כ' כאומרת – אברהם בא לספוד לשרה, לקחת את בתה ולהתנחם בה.
בת זו שהיתה לאברהם ולשרה ומיעטה את צערו של אברהם ספק גדול אם היתה במציאות, שהרי אף בְּדַל רמז לא מצאנו אודותיה במקראות. על כרחנו נאמר, שאותה בת אינה אלא כנסת ישראל בכבודה ובעצמה שהועמדה על ידי אברהם ושרה…. זכתה שרה והעמידה את כנסת ישראל ועל כן עדיין חיה היא בקרבנו. אכן, בשל בת כזו שזכתה שרה להעמיד, ראוי שלא יבכה אברהם בכי רב. [על פי הרב אהרן פרידמן שליט"א, ישיבת כרם ביבנה תשס"ט].
(וירא תשס"ה)
