ד"ר צבי מוזס
מכון שילה
פרשת וירא פותחת בפסוק "וירא אליו ה' באלוני ממרא…". ההמשך וירא שלושה אנשים וסיפור הכנסת האורחים מסופר בפרטי פרטים. אבל פרט אחד חסר: מה ה' אמר לאברהם בהתגלותו אליו, ולשם מה. מה תכלית ההתגלות. ישנם פרשנים המפרשים שזו הכותרת לסיפור ההמשך, וההתגלות נעשית ע"י המלאכים. אך לפי רש"י והרמב"ן, היה זה מעין ביקור חולים, לא לשם תכלית אלא התגלות לשם עצמה "למעלה וכבוד". אברהם נהנה מטובה שאין גדולה ממנה, אותה הנאה שמובטחת לצדיקים של התקרבות ודבקות בבורא עד "שיודעין ומשיגים באמיתת הקב"ה…".
לפי זה, הגעת המלאכים היא מאורע שונה ולכבודם הוא קם וטורח. על כך אמרו חז"ל: "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני השכינה". כלומר, אברהם זונח התעלות והקרבות רוחנית לטובת מעשה חולין של דאגה יום יומית לזולת. הדגשת הטרחה של אברהם והתעסקותו בפרטים הקטנים רק מדגישה את חשיבות המעשה האנושי הפשוט.
אברהם, איש החסד הגדול, רואה את הטוב שנמצא באנשים הנראים ירודים מבחינה מוסרית. תכונה זו באה לביטוי בהמשך הפרשה כאשר הוא מתפלל להצלתם של אנשי סדום ועמורה, למרות מעשיהם הרעים.
יש מחז"ל המפרשים שאין הכוונה שהכנסת אורחים גדולה יותר מקבלת פני השכינה, אלא שהכנסת אורחים היא גדולה כאשר היא נובעת מהקבלת פני השכינה. כלומר המ"ם היא לא מ"ם היחס אלא מ"ם המקור, כלומר מההבנה כי האדם נברא בצלם אלוקים, מגילוי הטוב האלוקי השוכן בכל אדם.
למעשה, כל ספר בראשית הוא בבחינת מעשה אבות סימן לבנים ומשמש השראה רוחנית ודוגמא מעשית לעם ישראל לדורותיו.
מסיפור הכנסת האורחים לומדים אנו על תכליתה של התורה- הגשמת הרעיונות הנשגבים של הקדושה והדבקות בבורא בתוך עולם המעשה.
האלוקים נמצא בפרטים הקטנים.
כולנו עברנו קיץ סוער במיוחד, כאשר הציבור הדתי לאומי שותף ואף עומד במרכז העניינים סביב חטיפת שלושת הנערים, רציחתם בידי בני עוולה, והמלחמה. התיאוריה של התמודדות במצבי לחץ ומשבר מציינת את האמונות והדעות כמרכיבים חשובים ביכולת של האדם להתמודד עם מצבים קשים. משפחות החטופים ומשפחות הפצועים והנופלים שמשו מודל התמודדות הנשענת על ערכים אמוניים ולאומיים, ושמשו מקור הנעה וכוח לחברה הישראלית בכללה. המודל החברתי הדתי לאומי הפגין חוזק ומשמעות מעבר לגבולות הצרים של המיגזר. זו הייתה דוגמא להגשמת רעיונות במבחן המעשה, וירידה לפרטים הקטנים בהתנהגות האישית והחברתית.
(וירא תשס"ה)