ד"ר יצחק קניגסברגלאחר הכנת המנחה לעשו אחיו ולפני הפגישה אתו, יעקב הגיע למעבר יבוק, שם הוא נאבק עם האיש שלא הצליח לגבור על יעקב, ולכן: "וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ" (בראשית לב'). כתוצאה מכך יעקב נפגע: "וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ". הפגיעה שגרמה לצליעה הייתה בגיד הנשה: "עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה" (שם).
מה הוא גיד הנשה שבגין הפגיעה בו יעקב החל צולע על ירכו? מהו הקשר בין גיד הנשה לבין כף הירך, ומדוע נתקע כף הירך שגרם לצליעה?
רש"י : "ויגע בכף יריכו – קולית הירך התקוע בקלבוסית קרוי כף, על שם שהבשר שעליה כמין כף של קדירה:
ותקע – נתקעקעה ממקום מחברתה. גיד הנשה – ולמה נקרא שמו גיד הנשה, לפי שנשה ממקומו ועלה".
אם אכן רש"י התכוון שעצם הקולית (עצם הירך) נותקה ממקום חיבורה לעצם האגן, יחד עם גיד הנשה המחבר ביניהם, אז קשה לתאר כיצד יעקב הצליח בכלל לעמוד על רגליו, והתורה מתארת אותו כצולע על ירכו בלבד.
האנציקלופדיה ההלכתית רפואית מגדירה את גיד הנשה כך: "העצב המרכזי לאורך הרגל האחורית, המתפצל לשני חלקים: חלק פנימי, שנשאר סמוך לעצם השוק; וחלק חיצוני, שעובר דרך השרירים בכיוון לעור. צומת הגידין הוא ההתפצלות וההסתעפות של שלוחות עצביות היוצאות מגיד הנשה לאורך השוק".
לפי הגדרה זאת מדובר בעצב הירך (גיד הנשה) שעקב הלחיצה על כף הירך, עצב הירך (גיד הנשה) נפגע והפסיק לתפקד זמנית. פגיעה זאת גרמה להתכווצות שרירי הירך, לתקיעת כף הירך, ועקב כך לצליעה. תופעה זאת שכיחה בתחרויות ספורט, בהתנגשות בין שני שחקנים יריבים שנפגעו בשריר הירך. גם אצל יעקב, כמו אצל הספורטאים, עצב הירך חוזר לתפקד כעבור זמן קצר, והצליעה מפסיקה. יעקב התרפא כעבור כמה שעות: "ויזרח לו השמש- א"ר ברכיה לא זרחה השמש אלא לרפאתו" (רד"ק), או אולי כמה ימים: "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם- שלם בגופו, שנתרפא מצליעתו"
(רש"י בראשית לג').
בכדי להבין את התופעה הזאת נבדוק כיצד פועלת מערכת העצבים בגופנו.
מערכת העצבים מתחלקת לשניים: מערכת העצבים המרכזית המכילה את המוח ואת חוט השדרה האחראית על השליטה והעיבוד של המידע העצבי, ומערכת העצבים ההיקפית המקשרת את מערכת העצבים המרכזית עם אברי הגוף וקולטני החישה. המידע במערכת העצבים מועבר על ידי אותות חשמליים. ההולכה העצבית מאפשרת את הקישור בין המוח לבין העצבים ההיקפיים, ובזכותה מועבר המידע מהמוח ואליו. המוח הוא המרכיב החשוב והמשמעותי ביותר במערכת העצבים, והוא אחראי על תפקודים רבים. כמעט כל המידע השייך למערכת העצבים עובר דרך המוח, אשר מעבד אותו ושולח פקודות לאיברי מטרה אחרים בגוף. חוט השדרה מקשר בין המוח למערכת העצבים ההיקפיים, ועובר בתוך תעלת השדרה . מערכת העצבים ההיקפית היוצאת מחוט השדרה מעצבבת את החלקים ההיקפיים של הגוף – השרירים, העור וכו'. היא מאפשרת את יכולת התנועה, התחושה, ומספקת שליטה על איברים פנימיים. פגיעה במערכת העצבים, מתבטאת בהפסקת פעילות האיבר הנשלט על ידי מערכת העצבים הפגועה, ולכן חשוב מאוד לשמור על העצבים האלה מפני פגיעה.
האיש שנאבק עם יעקב נגע בכף ירכו, ובכך הוא שיתק זמנית את עצב הירך (גיד הנשה) שבמערכת ההיקפית, כאשר שריר הירך מכווץ. האות העצבית לא עבר למוח, כדי שזה יעביר אות עצבית חוזרת לשחרור השריר, " וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב" וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ". לאחר זמן, העצב חזר לתפקד, וכאמור, יעקב נרפא מצליעתו.
(וישלח תשע"ו)
