בפרשה מופיעה מצוות פריה ורביה. "ויברך אתם אלקים ויאמר להם אלקים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה…" [בראשית א' כ"ח]. טעות נפוצה רואה פסוק זה כמקור למצווה. אך, מדובר בברכה בלבד, כפי שגם הדגים בורכו לפני כן. רש"י ביאר 'פרו' – לשון פרי, כלומר עשו פירות, 'ורבו' – אם לא אמר אלא פרו היה אחד מוליד אחד ולא יותר, ובא ורבו שאחד מוליד הרבה. גם בפרשת נח לאחר המבול נאמר "וַיְבָרֶךְ אֱלוֹקים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו וַיֹּאמֶר לָהֶם: פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ" (ט', א'), ואחר שהזהיר שלא לרצוח, הוסיף "וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ שִׁרְצוּ בָאָרֶץ וּרְבוּ בָהּ" (שם ז'). רבים מהפרשנים נשאו ונתנו בטעם לכפילות המצווה בשתי הפרשיות. רש"י מסביר שהכפילות נחוצה גם לברכה וגם לציווי "ואתם פרו ורבו – לפי פשוטו הראשונה לברכה, וכאן לצווי" (ט', ז'). דהיינו הקב"ה מברך את האנושות בפרייה וברבייה ומצד אחר הוא מצווה אותנו בהשתדלות להגשמתה של מצווה זו. הרמב"ן מסביר שהכפילות נחוצה כדי לחזק אותנו בקיום מצווה מורכבת וקשה של הקמת משפחה (שם, שם).
במחקר המדעי וברפואה נודעת חשיבות רבה לגידול תאי גזע בתרבית תאים, עקב יכולתם להתחלק ללא הגבלה ולהתמיין לכל תא שהוא. ברפואה נעשה שימוש בתאי גזע למטרות שונות, כגון השתלת מח עצם ודם טבורי, אולם שימושים רבים עודם בפיתוח.
במשנה חלוקים כמה ילדים יש להוליד כדי לצאת ידי חובת מצווה זו. בית הלל סוברים שיש צורך בבן ובת וסומכים את החלטתם על הפסוק "זכר ונקבה ברא אותם", ואילו בית שמאי סוברים שיש להוליד שני זכרים (יבמות ס"א ע"ב). כדי להמשיך להתקיים, המין האנושי צריך זכרים ונקבות, מי שתרם גם בן וגם בת – עשה את שלו (וכך אכן נפסק להלכה – שולחן ערוך אבן העזר א', ה'). אמנם יש מצווה נוספת: "ולערב אל תנח ידיך". "היו לו בנים בילדותו, יהיו לו בנים בזקנותו, שנאמר: בבוקר זרע זרעך, ולערב אל תנח ידיך, כי אינך יודע איזה יכשר, הזה או זה, ואם שניהם כאחד טובים" (קהלת י"א י'), (יבמות ס"ב ע"ב). מצווה שניה זו, אינה מן התורה אלא מתקנת חכמים.
(בראשית תשע"ט)
פרו ורבו
השארת תגובה