רה"מ בנימין נתניהו מעדיף כנראה להחזיק את שותפיו הקואליציוניים במתח בשאלת ה"פג תוקף" של הקואליציה, לפחות ככל שהדבר תלוי בו. לאחר חופשת החגים ציפו הכל למוצא פיו בישיבת ראשי סיעת הקואליציה, והנה גם בסופה של אותה ישיבה, בתחילת שבוע זה, הם נדרשו להיתלות בסימנים ובשפת הגוף שלו, יותר מאשר במוצא פיו, כדי לנסות להבין מה באמת רוצה כבודו. למשל, כשהוא אמר שכדי לפתור את המשבר הקואליציוני לא די בפתרון לחוק הגיוס אלא יש לפתור גם את שאלת הגיור, שהכל יודעים שאין אפילו קצה קצהו של חוט ליישב אותה בהסכמה. האם אפשר להבין מכך שנתניהו רוצה בחירות עכשיו? או העובדה שבכל ישיבות ראשי סיעות הקואליציה האחרונות הקפיד נתניהו לחזור על המנטרה שהוא רוצה בחירות בנובמבר 2019 ואילו הפעם הוא לא הוציא הגד זה מפיו, צריכה ללמד משהו? אולי רצף הסקרים החוזים לליכוד 30 מנדטים והותר, הם שמחזקים אותו בכיוון בחירות עכשיו? (כלומר, בתחילת 2019)?. מה שבטוח, החברים שם לא מחכים בשקט עד שישמעו זאת ממנו במפורש, אלא כולם כבר נכנסו לנוהל בחירות עכשיו.
מי מפרגן לדרעי?
שר הפנים אריה דרעי אינו מורגל במחמאות, בטח לא מאנשי שלטון החוק במדינה. זו בדיוק הסיבה, שהמדור מביא את הציטוט הבא, מפי מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בכנס מבקרי הרשויות המקומיות בירושלים: "אני חייב לתת מחמאה גדולה לשר הפנים אריה דרעי. אם הייתי צריך לתת לו תואר הייתי קורא לו, 'מבוקר השנה המצטיין'. מגיעות לשר דרעי מחיאות כפיים על כך שתיקן כל ליקוי וכל ביקורת שהעלה משרד מבקר המדינה. בנוסף, אני מברך את השר דרעי על חיזוק הביקורת ברשויות המקומיות". כשמגיעה מילה טובה, אנחנו בעד.
"חייבים לדבר"
כאשר היחסים בין בני אדם תקינים, הם מדברים. אם מארגנים כינוס בינלאומי רציני תחת הכותרת "אנחנו חייבים לדבר" – הנושא עצמו מעיד עד כמה לא מדברים. עד כמה יש נתק. כנס הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, בו יטלו חלק ראשי ההנהגה היהודית בארה"ב ובקנדה, יתקיים בעוד כעשרה ימים תחת הכותרת "ישראל והתפוצה- אנחנו חייבים לדבר". הכנס יעסוק בהתערערות היחסים כיום בין יהודי צפון אמריקה לישראל, בדגש על נושאים פוליטיים בעלי אופי דתי, כמו חוק הגיור, מעמדם בישראל של הזרמים הלא אורתודוכסים, וכדומה. הרבה נושאים נפיצים. לבד מדיונים בתל אביב, יכלול הכנס גם יום בכנסת ומפגשים בהרכבים מצומצמים בין דמויות בולטות מיהדות צפון אמריקה לבין בכירים במשק ובמערכת הציבורית בישראל. לא רק נשיא המדינה יטריח עצמו לכנס, גם ראש הממשלה צפוי לנאום בו. מעניין לא פחות יהיה לראות כיצד יקבלו אותו אותם יהודים מארה"ב החשים כי מדיניותו בנושאים דלעיל לצנינים בעיניהם. כך או כך, אם מדברים – זה כבר משהו.
**
מיחזור החלטות
בהמשך להחלטה שקיבלה הממשלה לפני כמה שנים טובות על העלאת כ-8,000 מבני הפלאשמורה שבמחנות באתיופיה, חזרה אותה ממשלה, השבוע, על החלטה להביא אלף מתוך ה-8,000, מהם מאה עד סוף שנה זו והשאר עד דצמבר שנה הבאה. מדובר בעיקר בכאלה שילדיהם כבר נמצאים בארץ. גם הוחלט שאגף הגיור במשרד רוה"מ יעמיד להם שירותי גיור ו"מעטפת רוחנית" לטובת גיורם המלא. אגב, זאת הוחלט באותו יום בו מכון הגיור 'עמי', אותו הקים בזמנו הרב חיים דרוקמן ושהוביל עד כה כ-3,000 מתגיירים שעברו בהצלחה את הליך הגיור במסגרת הגיור הממלכתית, הודיע כי הוא עומד בסכנת סגירה בגלל שינויים בקריטריונים התקציביים של המדינה, שינויים שיביאו לקיצוץ של 40 אחוז מהתמיכה, מה שייאלץ לפטר את העובדים. עוד הוכחה שגם עניין המודעות לגיור והמוכנות לפעול למענו, הוא עניין של לחץ על רה"מ. מי שלוחץ יותר – מקבל.
**
אידאולוגיה או כסף?
כבוד לתאגיד השידור 'כאן'. זה התכוון לגשת למכרז על זכויות השידור של משחקי נבחרת ישראל בכדורגל במוקדמות אליפות אירופה יורו 2020 ובמוקדמות אליפות העולם מונדיאל 2022, אך הודיע לחברה האמריקנית האמונה על מכירת זכויות השידור מטעם איגוד הכדורגל האירופאי אופ"א, כי הוא חוזר בו מכוונתו להתמודד במכרז, זאת בעקבות דרישת אופ"א שהמשחקים לא ישודרו ברחבי יהודה ושומרון.
מתברר כי דיונים בעניין נמשכו כבר כמה שבועות, כאשר אופ"א מכרה לכאורה זכויות גם למפעיל בשפה הערבית. "מצב זה של חוסר ודאות מונע מאתנו לתכנן את השידורים קדימה, ולהתקשר עם ספונסרים…איננו יכולים לחכות יותר לתשובותיכם" כתבו 'כאן' לאמריקנים. שרת התרבות והספורט, מירי רגב, תקפה את דרישת אופ"א: "את גבולות מדינת ישראל לא יקבעו ארגוני הספורט. הגיע הזמן שיפנימו שיהודה ושומרון הם חלק ממדינת ישראל". אנחנו הבנו מהודעת התאגיד שזה יותר עניין כספי מעניין אידיאולוגי, אבל אולי מתוך שלא לשמה בא לשמה.
(נח תשע"ט)
