מבחן לחופש הביטוי

רבים רואים בחופש הביטוי ערך עליון, כמעט מוחלט, ששום דבר לא יכול עליו. לא אחת אנו שומעים טענות על פגיעה, לכאורה, בחופש הביטוי. בימין טובים בזה (בטענות) ובשמאל לא פחות. זה אומר כולה ('סותמים לי את הפה') שלי וזה אומר כולה שלי. הרב שלום דב וולפא ופעיל הימין שבתאי ויינטראוב, הואשמו בהסתה לאי ציות פקודה בכך שקראו לחיילים לסרב לפינוי התנחלויות ואף הציעו כסף לחיילים שיצהירו שיסרבו להשתתף בעקירת היישובים. השניים אף העניקו תעודות הוקרה וכסף לשני חיילים מחטיבת 'כפיר' שנידונו למחבוש על שהניפו שלט "גדוד שמשון לא מפנה את חומש" בעת טקס ההשבעה של חיילי החטיבה ברחבת הכותל.

כנגד הרב וולפא ועמיתו הוגש כתב אישום לבית משפט השלום על הסתה לאי קיום פקודה, ומה לעשות, הערכאה הראשונה זיכתה את השניים. בפרקליטות ערערו למחוזי והפלא ופלא, גם שם נדחה הערעור ובית המשפט פסק כי האחריות הפלילית חלה רק במקרה של 'ודאות קרובה' להתממשות התוצאה ובמקרה זה ההסתברות לכך הייתה נמוכה. לא שאהבתי את הפעילות הזו של השניים מול החיילים הנבוכים, ממש לא. אבל אם מחפשים קצת אור בסיפור הלא יפה הזה, מצאתי אותו בכך ששתי ערכאות של בית המשפט נתנו מרחב גדול מאוד, מאוד מאוד, לחופש הביטוי, גם כשמדובר בימין של הימין. לתשומת לב המקטרגים מהמגזר.
**
מחדשים הבנייה היהודית בחברון

הממשלה אישרה העברה של כ-22 מיליון שקלים להרחבת היישוב היהודי בחברון, ע"י הקמת 31 יחידות דיור שני גני ילדים ופעוטון שיחליפו מחנה צבאי שבמקום. התוכנית כבר אושרה בעבר ע"י המינהל האזרחי, ועם הגעת הכסף (ממשרדי ממשלה שונים), המדינה תוכל להתחיל בבנייה, לאחר כעשור של קיפאון בבנייה שם. השכונה תוקם על אדמות פרטיות של יהודים.
**
להגיע בשלום

כל אדם לו נתקל בחוויה אליה נקלע שופט בית משפט העליון דוד מינץ ביום שני, מן הסתם היה נכנס ללחץ. אולי הניסיון וקור הרוח שלו כסמג"ד טנקים לשעבר עמדו לו בעת ששלושה פלשתינים ירדו מרכבם בצומת הפרסה שבכביש 463 והתקדמו לעברו כשבידיהם פטישים. מינץ התעשת מיד, נחלץ במהירות לאחור, וכך יצא בלא פגע. מפחיד אפילו לחשוב מה היה קורה לו ח"ו היה מינץ נופל בידי בני העוולה האלה. אבל עם כל המזל והכבוד למינץ, תושבי גוש דולב-טלמונים (השופט מינץ הוא אחד מהם) חשופים דבר יום ביומו לבעיה הביטחונית הזו באיזור. כבר אירעו שם כמה מקרים של חטיפות רכבים בעיקר מנשים צעירות, זריקות אבנים על כליי רכב כבר לא נספרות, בקיצור – לא נעים. תושבים שם דורשים סלילת כביש שיחבר אותם לכביש 443 וכן את החזרת המחסום בצומת פרסה שהוסר לפני מספר שנים. ממשלת ימין, אמרנו?

כבש את המרכז
כ-450 חברי מרכז 'הבית היהודי' השתתפו בישיבת מרכז המפלגה, ביום ראשון, למרות שידעו ש"הכל תפור מראש" וכי בנט יצליח להעביר את השינויים בתקנון, כאוות נפשו, תיקונים שלוקחים ממעט הכוח שעוד נותר להם כחברי מרכז, ומוסיפים לעוצמה הרבה שבידי היו"ר, כלומר, בנט. נכון, היו שם קצת צעקות, נכון, היו שקידמו את בנט בקריאות בוז, ולהבדיל, את איילת שקד קידמו במחיאות כפיים סוערות (אבל כשמסתכלים על השורה התחתונה, בנט לקח את כל הקופה. טוב ליהודים (למפד"לניקים, גם בגרסתם החדשה של 'הבית היהודי'?). מובן שתוצאות הבחירות הקרובות לכנסת – הם שיוכיחו.

רבים ממתנגדי בנט במפלגה שהוא מוביל, מוכנים להישבע בנקיטת חפץ, שכל מעשיו של בנט מכוונים ומוכוונים ליום שאחרי. ליום שיקח איתו את 'הבית היהודי' למסגרת פוליטית אחרת, גדולה יותר, שבאמצעותה יוכל לשדרג עצמו לתפקידים אליהם הוא נושא את עיניו (שר ביטחון, שלב א, רה"מ שלב ב'), וכי לשם כך הוא העביר את כל השינויים בתקנון, ובכללם הקביעה בתקנון המתוקן שלא מרכז המפלגה, גם לא הסיעה, אלא היו"ר, הוא שיוסמך לחבור לגופים אחרים.

אנשיו של בנט, לעומתם, מצביעים בדיוק על הצד השני של המטבע. כל השינויים מטרתם אחת – לחזק את בנט בתוך 'הבית היהודי'. לאפשר לו לפעול בתוכה, באמצעותה ומכוחה על-פי הבנתו ותפיסתו, כשמטרת העל אחת: להביא כמה שיותר מנדטים ל'בית היהודי' בבחירות הקרובות. לא דומה 'הבית היהודי' עם 8 מנדטים, ל 'בית יהודי' עם 15. ועפ"י הסקרים בשבוע שעבר, 15 מנדטים לא בשמים היא. זאת ועוד.

גם לבנט ברור כי 'הבית היהודי' לא יהיה הבחירה הראשונה מרצון של נתניהו בהרכבת הממשלה. לשיטתו של בנט, זה לא הוא, נפתלי, אלא האידיאולוגיה האמונית של 'הבית היהודי' שמפחידה את נתניהו. ממנה הוא חושש. המנדטים הנוספים האלה, יעשו את ההבדל, בין להיות (בקואליציה הבאה) או לחדול, או אולי לקבל תיקים משמעותיים, בעיניים של בנט; ביטחון והמשפטים, למשל), או לקבל משרדים קטנים ולא משמעותיים. בנט הלך בישיבת המרכז 'על כל הקופה', על השיריונים שיביא, והסמכויות שלקח לעצמו (בהסכמת המרכז), ובכלל. רבים מחברי המרכז לא אהבו את הצעדים האלה ויצאו עם "בטן מלאה" עליו. חלקם היו מרגישים טוב יותר לו בנט היה עומד על הפודיום ומתחייב: שאם בבחירות הקרובות לכנסת 'הבית היהודי' לא יעלה במספר המנדטים – "אשחרר אתכם מעולי". ובעיניים שלי, איילת שקד כאלטרנטיבה, היא אלטרנטיבה ממש לא רעה. הרגשה שלי, גם אם לא הצהיר זאת, הוא חושב זאת. בנט, בעיניים של בנט, לא נולד לבינוניות. רק לגדולות. ולסיים בטוב, תמיד הדימוי של המפלגה הדתית- לאומית היה של מיושנת, ארכאית. הפריימריז הקרובים יהיו בהצבעה מהבית. בדיוק כמו להזמין תור לקופ"ח. גם ישיבות המרכז מתוקתקות. יש תקווה.
(לך לך תשע"ט)