זוכרים את המאבקים הקולניים והמאמצים התקשורתיים והאחרים שעשו גופים כדוגמת ארגון 'חותם' החרד"לי, לפני חודשים ספורים, לגרום לכך שמשרד החינוך לא יוכל לאפשר לגופים המסייעים לבנות לשרת בצה"ל לפעול במסגרות החמ"ד? אם אינכם שומעים עתה את אותם הגופים, אולי זה כיוון שהם הפסידו במערכה הזו.
נכון, חרף הגידול המשמעותי במספר הבנות הדתיות המתגייסות לצה"ל, ניסה מנהל החמ"ד להתמיד במדיניותו לתקצב בנדיבות ארגונים המכוונים בנות לשירות הלאומי, ולכל היותר לעצום עין במוסדות המזמינים נציגי ארגונים המעודדים גיוס בנות. אלא, שעו"ד אמנון לורך עתר לפני כשנתיים, נגד משרדי הביטחון, החינוך והמשרד לשוויון חברתי, בדרישה שמשרד החינוך יתקצב גם ארגונים אלה. מאז היה מעין פינג פונג משפטי. בלחץ בג"ץ ניסח משרד החינוך תקנה שאוסרת אמנם עידוד גיוס של בנות דתיות אך מתירה לארגונים לפעול בתוך המוסדות רק בקרב בנות "שכבר בחרו, בשונה מהמקובל במוסדות החינוך הממלכתי דתי, במסלול השירות הסדיר בצה"ל, על פני השירות הלאומי". אלא שהעותר וחבריו אינם פראיירים והגישו הסתייגות בהסבירם שבגיל תיכון רבות עדיין מתלבטות באשר להמשך דרכן, ולכן אין הגיון בהגבלת פעילות הארגונים האלה רק בקרב בנות שכבר החליטו. נראה שב"כ המדינה הפנים שיש לו פה עסק עם אנשים רציניים שלא מתכוונים להרים ידיים, ועפ"י דיווח של שירה קדרי-עובדיה ב'הארץ', ב"כ המדינה הודיע בשבוע שעבר לבג"ץ כי המדינה תשנה את התקנה, כך שארגונים יוכלו לפעול בבתי הספר הדתיים גם בקרב בנות שעדיין מתלבטות באשר להמשך דרכן. בתכלס', מעניין יהיה לראות כיצד יגיבו מנהלי מוסדות החמ"ד לשינוי זה. האם יפתחו את השערים או שימצאו הסברים מדוע לא. ועד אז, ובטח לאחר מכן, היכונו ל"עליהום" מצד 'חותם', רבניו ודומיו.
יש דין ויש דיין
חבורת הקנאים החרדים המתנכלת לצעירים חרדיים המתגייסים לצה"ל, לא שמעו מן הסתם במהלך חייהם את ההיגד שכל כך נפוץ בצה"ל: "לכל שבת יש מוצאי שבת", יען: נחתם טוב? אכלתם טוב? סבבה, 3 כוכבים, ויאללה לפעילות קורעת. אבל – זה מה שצפוי לכמה מהם. עפ"י פרסום של שחר כהנא מהאתר החרדי 'כיכר השבת', ראש מדור לשעבר ב-שח"ר, המדור שמטפל בשילוב חרדים בצבא, הגיש לבית המשפט ברמלה תביעת נזיקין בגין לשון הרע בסך חצי מיליון שקל, נגד שני פעילים בקבוצה הקנאית 'הפלג הירושלמי', מחברי חוברת "הציידים", חוברת שהכפישה את אלה שעסקו בגיוס צעירים חרדים לצה"ל. בתביעה שהוגשה על ידי עורך הדין ראובן ביטון נכתב כי התובע עסק בשילוב חרדים וכראש מדור שח"ר מתוך שליחות ציבורית וממקום של שיקום הנוער החרדי הנושר וזאת באופן גיוסם של בחורים אלו למסלולים ייעודיים לחרדים בצה"ל. את תביעתו הוא מבסס על סמך תביעה קודמת שהוגשה על ידי חרדי אחר, יהודה גליקמן, שתבע פיצויים נגד מחברי החוברות וזכה בתביעה ב-650,000 שקלים פיצויים, כאשר כל אחד מן הנתבעים חוייב להשתתף בתשלום. מי יודע, אולי השקט היחסי בתחום הזה נחת עלינו בזכות אותה תביעה. מסתבר, שענישה בכיס עושה רושם יותר מאשר סוסים הדוהרים על המפגינים.
האם הפנים משהו?
נכון שבסיבוב האחרון, כשגרם לו להתקפל ולחזור מאיומו לפרוש מהממשלה, ראש הממשלה נתניהו לימד את נפתלי בנט שיעור רציני בפוליטיקה. אבל בדרך, לפני שהגיעו עד הלום, בנט האכיל את נתניהו בלא מעט צפרדעים, בדמות 'משפטי מחץ' מאתגרים, מזלזלים ואפילו מתנשאים. נכון לרגע זה, בזירה הזו יש 'הפסקת אש'. יש מושכים בעט המשוכנעים כי הבנות אליהן הגיעו השניים ביחס לשיתוף פעולה עתידי בניהם, תרמו לשקט הנוכחי. ימים יגידו אם בכלל, והאם ההסכמות, אם ישנן, שוות את הנייר עליו נכתבו. כך או כך, בחיים הפוליטיים אין ואקום. זירה פוליטית ישנה-חדשה התעוררה השבוע אל מול פניו של בנט. האחים שלו, האיחוד הלאומי, המצפים כבר חודשים להסכמתו לחימום הקשרים שבין 'הבית היהודי' ל'איחוד הלאומי', מחכים לתשובות ולטענתם לא מקבלים, כינסו השבוע את מרכז המפלגה שלהם, והציבו ארבעה תנאים להסכמתם לריצה ברשימה משותפת עם 'הבית היהודי' בבחירות הקרובות לכנסת. ואלו התנאים: שריונים ברשימה- אחד משלהם על כל שניים של הבית היהודי, כלומר 3 שלהם בעשירייה הראשונה, חופש הצבעה לח"כי 'האיחוד הלאומי' בסוגיות דת-מדינה (ויש שונות עצומה בין החלקים שם, לדוגמא, במתווה הכותל החברים אורי אריאל ובצלאל סמוטריץ' נקטו עמדה הפוכה מזו של בנט ושקד), צירוף יו"ר האיחוד הלאומי לפורום הנהלת ראשי הקואליציה (כמו שמיהדות התורה יושבים שם גם ליצמן וגם גפני), וכן שיתוף פעולה מלא בקמפיין לבחירות. את התנאי הראשון אין סיכוי ולו קלוש שיקבלו בבית היהודי. שם הסכימו שאריאל ישוריין אך שסמוטריץ' יתמודד בפריימריז כמו כולם. מה שטוב ונכון לשולי מועלם ולרב בן דהן, לניסן סלומינסקי, ולמוטי יוגב ולאחרים, טוב ונכון גם לגביו. (וההערכה היא כי סמוטריץ' המוערך יקח בגדול גם בפריימריז). החברים באיחוד הלאומי הקימו צוות פעולה מול הבית היהודי והנחו אותו לסגור עניין מהר. ב'בית היהודי' לא פסקו הקולות שלא נורא אם 'תקומה' 'ייצאו בחוץ' ויתמודדו לבד או עם 'יחד' של אלי ישי. ב'בית היהודי' באמת לא יודעים לפצח את המשוואה, מול כל קול נוסף שיגיע בזכות רשימה משותפת עם האיחוד הלאומי, כמה קולות פוטנציאלים מהציבור החדש שבנט רוצה להביא, החילונים והמסורתיים, הריצה המשותפת עם חברים הנתפסים כקיצוניים, הן בהיבט המדיני והן בהיבט הדתי, תבריח. מתיי שהוא יצטרכו להחליט. מעניין יהיה לראות איזה לקח מפרשת נתניהו-בנט ייקח אתו האחרון לשלב המאני טיים של כיפופי הידיים בין האיחוד הלאומי לבית היהודי. "בימים ההם בזמן הזה".
היוצא מן הכלל
תפוס אדם ממוצע ברחוב ושאל מיהו ומהו בעיניו חבר כנסת, ותשמע, מן הסתם, צרור מילות תואר ממשפחת ה: תככן, אוכל חינם. אז יש גם יוצאים מהכלל. קראו חלק ממה שאמרה חה"כ שלי יחימוביץ, בדיון בכנסת על שר הדתות לשעבר דוד אזולאי. "דוד אזולאי היה חבר שלי. אדם שהשיחות אתו תמיד היו נעימות, גלויות וכנות. … סוגיית הכנות היא לא משהו שרק אני נהניתי ממנו, אלא תכונה מאפיינת חזקה ועוצמתית שלו. הוא פשוט היה איש מאוד מאוד ישר, שלא ידע בכלל, במבנה האישיות שלו, לומר דבר שקר. מן ניקיון ויושר פנימיים כאלה, נדירים כל כך אבל מאירים כל כך כשיש לנו מזל לפגוש בהם. ואני לא מתכוונת לכנות בוטה, כי הוא היה אדם עדין להפליא ומלא דרך ארץ לכל אדם שהיה לו איזשהו מגע אתו… אני זוכרת את ההפתעה שלי, כשהגעתי לכאן כח"כית טריה, למצוא שותף מפתיע ונהדר להשקפת עולמי, בסוגיות מסוימות ממש עד אחרון הניואנסים, שהיה גם, כמובן, פרלמנטר חרוץ, משפיע ואפקטיבי… דוד היה איש מתוק, צנוע, עניו, נטול אפילו פרור אחד של זדון או מניפולציה. פיו ולבו שווים, תוכו כברו, ואפילו תמים, במלוא מובן המלה". יחימוביץ, מהמחנ"צ, אזולאי היה בש"ס, ויחימוביץ נשבעת שדבריה אינם בגדר "אחרי מות קדושים אמור".
(וישב תשע"ט)
