כאשר יוסף ביקש להושיב את משפחתו בארץ גושן, בנפרד מתושבי מצרים, הוא הנחה את אחיו שהתייצבו לפני פרעה, לומר לו כך: "אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד עַתָּה גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבֹתֵינוּ". תוצאת אמירה זאת תהיה שאתם "תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן".
פרעה ביקש מיוסף: "וְאִם יָדַעְתָּ וְיֶשׁ בָּם אַנְשֵׁי חַיִל וְשַׂמְתָּם שָׂרֵי מִקְנֶה עַל אֲשֶׁר לִי", זה מראה שלפרעה היתה כמות גדולה של צאן. כאשר גבר הרעב בארץ מצרים, והכסף אזל לקניית לחם, יוסף הציע להם: "הָבוּ מִקְנֵיכֶם וְאֶתְּנָה לָכֶם בְּמִקְנֵיכֶם אִם אָפֵס כָּסֶף" וגו'. וכן במכת הדבר: "הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה" וגו'. מדוע, אם כן, תיעבו מצרים את רועה הצאן?
רש"י תולה את תיעוב המצרים את רועי הצאן בכך שהם פגעו באלוהי מצרים, אך רוב המפרשים מצביעים על הצמחונות שהייתה נהוגה במצרים, ולכן רועי הצאן שסימלו את המגמה של גידול הצאן לצורך אכילת הבשר, היו תועבה בעיניהם.
למצרים היה מקנה צאן כפי שראינו בפסוקים שהובאו לעיל, אך הם השתמשו בו להכנת חלב ומוצריו לאכילה, להכנת מלבושים מהצמר שנגזז מהם, וכנראה לא לאכילת בשרם.
הרב קוק כותב במאמרו "חזון הצמחונות והשלום" שצמחונות היא המצב האידיאלי לאנושות, שאליו היא צפויה לחזור לעתיד לבוא, כאשר תתעלה למדרגה המאפשרת לה לעשות כן.
בימנו יש הרואים בצמחונות את המצב האידיאלי לבריאות טובה, ואת אכילת הבשר כסכנה ממשית, ויש כאלה הרואים בצמחונות סכנה של מחסור במרכיבי מזון בסיסיים הקיימים רק בבשר ומוצריו.
במחקרים השוואתיים בין צמחונים ללא צמחונים התברר שבריאותם של הצמחונים משופרת בכל הנוגע לסיכון למחלות לב וכלי דם, לחץ דם וכו', אך הם סובלים ממחסור בחלבון משופר שמקורו בבשר מן החי. גוף האדם אינו יכול ליצור חלק מחומצות האמינו, ולכן הכרחי לצרוך אותן ממקור חיצוני. בעוד שמזון מן החי מכיל את מגוון חומצות האמינו, צמחונים שאינם צורכים בשר צריכים לשלב אכילת ביצים, חלב ומוצריו, וכן מקורות שונים של דגנים וקטניות, כדי לקבל את מגוון חומצות האמינו לבניית החלבונים, שתפקידם לחדש את התאים שמהם נוצרים הרקמות השונות (שרירים, עור, עצמות וכו') של הגוף.
(ויגש תשע"ט)
צמחונות
השארת תגובה