הביטוי: "מֵעַז יָצָא מָתוֹק" לקוח מהחידה שסיפר שמשון הגיבור למרעיו: "מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק". ופתרונה: בגוויית האריה שהרג שמשון השתכנה עדת דבורים ושמשון רדה ממנה דבש – מן הדבר הרע יצא דבר טוב. רעיון הזה ביקש יוסף להטמיע באחיו בשובם מקבורת יעקב. אחיו חששו שלאחר מות יעקב יוסף יתנקם בהם על שמכרו אותו לישמעאלים. בכדי להפיג את חששם יוסף ענה להם: "וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱ-לֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב".
שכל טוב: "ואתם חשבתם עלי רעה… א-להים חשבה. את רעתכם עלי: לטובה. … למען עשה. כלומר הקב"ה עשה ולא אתם: כיום הזה. שאתם חיים וקיימים, כך: להחיות עם רב".
דברי יוסף הם יסוד מושכל באמונת ישראל, לאמור: המעשה הרע של גזירות קשות על עם ישראל – סופן שהקב"ה הופכן לברכה.
עיקרון זה מצינו במגוון רחב מתחומי החיים. חורשי רעה המבצעים פעולה שלילית ובניגוד למחשבתם התוצאה חיובית, כי נסתרות דרכי האלוקים בהנהגת עולמו. הביטוי המתמטי לכך הוא: שלילה של שלילה היא חיוב (מינוס כפול מינוס הוא פלוס).
פרעה ביקש להשמיד את עם ישראל בצו שלילי מלכותי: "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ", והמצרים צייתו ועשו מעשה שלילי, אך התוצאה הייתה חיובית, בצו אלוקי: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד", ולבסוף הם נגאלו ממצרים ביד רמה. אולי זהו הדגם לגלויות לעתיד לבוא, ואפשר שהקמת מדינת ישראל היא התשובה החיובית לשואה האיומה, במסגרת סוד קיומו של עם ישראל.
אסונות טבע המהווים גורם שלילי לאנושות, הינם כר נרחב לפיתוחים טכנולוגיים חיוביים לטובת האנושות.
מחלות נגיפיות שפקדו את העולם זרזו את פיתוח האנטיביוטיקה להדברתן. מחסור במים כתוצאה מריבוי שנים שחונות, גרם להאצת פיתוח טכנולוגיות להתפלת מים במחיר זול. דברי יוסף לאחיו: "אַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱ-לֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה" פותחים צוהר להבנת הנהגת האלוקים את עולמו, וכי דבר רע יכול להצמיח דבר טוב בבחינת: "מֵעַז יָצָא מָתוֹק".
(ויחי תשע"ט)
מעז יצא מתוק
השארת תגובה