בחירה בטעם גן עדן

האם לאדם וחווה היתה בחירה חופשית לפני שאכלו מעץ הדעת? אם כן, נשאלת השאלה כיצד אפשרי חופש הבחירה כאשר אין דעת, ומה השתנה בעקבות האכילה מפרי עץ הדעת? אם לא, מתעוררת השאלה מדוע הם הואשמו על מעשה שעשו בעת שהיו נעדרי בחירה? בהסברים הרבים והמגוונים שניתנו לחטא אדם וחוה הניחו ההוגים והפרשנים שעסקו בו, שהיתה להם בחירה גם לפני החטא, והם הציעו הבחנות שונות בדבר השינוי שחל במצב הדעת והבחירה של הזוג הראשון בין קודם החטא לאחריו.
ברצוני להצביע בזה על גישה פרשנית מהפחות מוכרות, שהציע רבי אליעזר אשכנזי, מחכמי המאה ה-16, בספרו "מעשי ה"'. הוא מסביר שהאדם נברא אמנם מלכתחילה כיצור בעל בחירה, אולם יכולת הבחירה שלו בטוב, נדרשה לחיזוק אינטנסיבי של כוח ההרגל. אילו היו אדם וחווה מתאזרים בסבלנות ומתרגלים להישמע לצו האל, הם היו יכולים בנקל להמשיך ולבחור בטוב. כיוון שהלכו אחרי פיתויי תאוותם מיד עם ראשית דרכם, הם חיזקו באישיותם דווקא את הנטייה להתפתות לתאוות, ולא את היכולת לרסן אותן.
פרשנות זו עולה בקנה אחד עם הניסיון האנושי שמוכר לכולנו. כאשר רוצים להטמיע באדם דרך חיים חדשה, דורשים ממנו לעשות את צעדיו הראשונים מתוך כניעה וציות עיוור, ולא מתוך בחירה תבונית. רק לאחר שבנה יסודות מוצקים של הרגלים טובים, מתחילים לפתח אצלו עשייה המבוססת על רצון אישי ובחירה חופשית. ילדים קטנים נדרשים לציית להוריהם מבלי להבין היטב את כל ההוראות הניתנות להם. ככל שיגדלו, כך יהיו מסוגלים וראויים לפתח יכולות ביצוע מתוך הבנה. בדומה לכך גם אצל חיילים בצבא, שלב הטירונות דורש משמעת של ציות לפקודות באורח שרירותי, ואילו בהמשך אמור החייל "להגדיל ראש", ולשכלל את יכולתו לבצע פעולות מתוך בחירה חופשית.
אדם וחווה קודם החטא היו בשלב הטירונות. הם היו אמורים לגלות באותה עת ריסון ומשמעת אוטומטיים, כדי לבנות תחילה את הרגלי הציות לצו הבורא, ורק אחר כך לפעול מתוך בחירה חופשית. אולם הם אכלו מפרי עץ הדעת אכילה בוסרית, טרום זמנה.
אפשר להוסיף שהקדמת "נעשה" ל"נשמע" במעמד הר סיני היתה תיקון לחטא הראשון. באמירה זו הביעו בני ישראל נכונות לקבל את מצוות ה' מתוך ציות מוחלט ואוטומטי, והסכימו לדחות את ההבנה והבחירה לשלב מאוחר יותר.
בזמננו הורים רבים חוזרים על טעות החטא הקדום. בשם חופש הבחירה הם נמנעים מהתערבות במעשי ילדיהם, ומאפשרים לילד להתנסות בדברים שאינם ראויים, למרות שכושר הבחירה שלו מוגבל, ויכולתו לדחות סיפוקים לא התבססה. הם מצדיקים זאת בטענה שיש לאפשר לילד בחירה חופשית על אף נזקיה, אולם בדרך כלל לא מדובר בפילוסופיה חינוכית, אלא בדרך קלה ונוחה עבור ההורה לחמוק מעימות ולהימנע משימוש בסמכות ההורית. מתן חופש בחירה בוסרי לילד מהווה עלה תאנה להורים להסתיר את חולשתם. יש הורים שאף יודעים לתת הוראות למורים של ילדיהם, אך אינם מסוגלים לתת הוראות לילדיהם. כך מקבלים הילדים חופש בחירה בוסרי בגלישה באינטרנט, בצפיה בטלוויזיה, בהתרועעות עם חברים לא מתאימים, ואף בגיבוי מאווייהם מול מוריהם.
אסור להקדים את הבחירות ולקבל אותן בוסריות. ילדים צריכים לפתח את חופש הבחירה שלהם בהדרגה ובצורה מבוקרת, עד שיגיעו לבחירה בוגרת. גם כמבוגרים, השימוש בבחירה החופשית דורש מאתנו ביקורת עצמית מתמדת. האמנם אנו מקבלים החלטות מתוך בחירה אובייקטיבית, או שמא היא מוכתבת על-ידי הימשכות להיבטים חיצוניים, היגררות לאזורי הנוחות והעצלות ונטייה לקבלת סיפוקים קלים ומהירים.
ידוע על כמה מגדולי ישראל שבעומדם לפני קבלת החלטות הרות גורל, עסקו תחילה בשטף של לימוד תורה אינטנסיבי, ומיד אחר כך התיישבו להחליט. הבחירה החופשית, לשיטתם, מצליחה יותר, כשהיא צומחת על קרקע של קדושה, ולא על מצע מנותק.
(בראשית תשע"ז)