אתגרי העם ומנהיגיו
מלאכת המשכן הסתימה "כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה ה'," ומשה ממעשה עמו התבשם. הוא ברך על המוגמר וכה אמר: "יהי רצון שתשרה שכינה
מלאכת המשכן הסתימה "כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה ה'," ומשה ממעשה עמו התבשם. הוא ברך על המוגמר וכה אמר: "יהי רצון שתשרה שכינה
פרשת 'ויקהל' היא פרשה של עשיה קדחתנית. הפועל "ויעש" או "ויעשו" חוזר בה מספר פעמים רב ביותר בהקשר של
במבט ראשון אין כל קשר ודמיון בין מגילת אסתר לפרשת "כי תישא". אולם, בהתבוננות נוספת עולים קווי דמיון משמעותיים בין
המצווה "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק" מרחפת בחלל עולמנו ומהדהדת בשיח הציבורי מאז שמחת תורה אשתקד. המערכה הרצחנית והאכזרית
מינוי עובדי ציבור אמור להיעשות לפי קריטריונים ברורים של התאמה לתפקיד. כך לדוגמה, כאשר רוצים למנות כיום נציב לשירות המדינה,
בלימוד פרק "ארבע מיתות" במסכת סנהדרין, אותו יסיימו לומדי הדף היומי בשבת זו, הרגישו מן הסתם רבים מהלומדים אי נוחות
פתאום קם יתרו בבוקר, למחרת הצטרפותו אל בני ישראל במדבר, ורואה את משה חתנו יושב "לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם" ו"הָעָם עומד
"נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה" (מגילה יד, א), ושירת דבורה הנביאה שאנו קוראים בהפטרה, הוצרכה לדעתי לדורנו. בימי דבורה "חָדְלוּ פְרָזוֹן
שתי מצוות נדרשו בני ישראל לבצע בליל מכת בכורות, זמן קצר לפני היציאה ממצרים: קורבן פסח וברית מילה. חכמים הסבירו
כשמשה בישר לבני ישראל את בשורת הגאולה ממצרים העם הגיב באמונה ובהודיה: "וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ה' אֶת בְּנֵי
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: אביטל דואן