אמת מארץ תצמח

המדרש מתאר  דיון "דמוקרטי" המתקיים בין יועציו השמיימיים של הקב"ה ביחס לבריאתו של האדם. רבי סימון מתאר את הדיון  באלגוריה נפלאה המתבססת על פסוק בתהילים (פה, יא): " חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ  אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף". רבי סימון קורא פסוק זה כפרוטוקול של אותה  התייעצות המתקיימת אודות בריאתו של האדם:

"אמר ר' סימון בשעה שבא הקדוש ברוך הוא לברוא אדם הראשון נעשו מלאכי השרת כיתים וחבורות, מהם אומרים יברא, מהם אומרים אל יברא, זה שכתוב: 'חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו'.  חסד אומר יברא שהוא גומל חסדים, אמת אומר אל יברא שכולו שקר, צדק אומר יברא שעושה צדקות, שלום אומר אל יברא שכולו קטטה. מה עשה הקדוש ברוך הוא? נטל אמת והשליכה לארץ. אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבון העולמים מה את מבזה אלטיכסייה (חותם) שלך, תעלה אמת מן הארץ  – אמת מארץ תצמח"

בדיון ישנן שתי קואליציות;  חסד וצדק מול אמת ושלום.  ההכרעה נפלה רק לאחר שהקב"ה עשה מעשה והשליך את האמת ארצה. הקב"ה נותן אמון באדם ובוראו, למרות הכל. מיד הגיעה מחאתם של המלאכים כיצד יכול הקב"ה  לבזות את  האמת שהיא אחת ממידותיו. ועל כך משיב להם הקב"ה: "אמת מארץ תצמח". ומפרש הגרי"ד  סולוביצ'יק,  שהקב"ה צפה שבני אדם השונים אחד מהשני בפרצופיהם יהיו גם שונים בדעותיהם. אמנם, אדם הוא ייצור אינדיבידואל אבל בשעה שהוא צריך לפעול בתוך חברה, חייב הוא לוותר על משהו מהאמת שלו על מנת שיוכל להגיע לפשרות. מצד אחד, כאשר הושגה פשרה האמת זועקת: "אל יברא אדם שכולו שקרים". מצד שני,  כאשר עומד  אדם  על האמת המוחלטת שלו, התוצאה תהיה קטטה ומלחמה.  זאת ועוד, אחד ממאפייניה של תקופה  פוסט מודרנית, שהשלום הוא אפשרי בתנאי שנוותר על האמת שלנו. קיימת תפיסה, שאמת זו אשליה, שהיא לא קיימת. ההכרעות נפתרות רק בכלים דמוקרטיים והאמת עלולה להיעלם מהעולם. המדרש מבקש להדגיש, שהקב"ה לא סילק את האמת מהעולם, אלא השליך את אמת ארצה. דהיינו, הקב"ה השליך את האמת של מידת הדין לארץ ובמקומה הצמיח אמת חדשה ורכה יותר, המבטאת את גישתה של מידת הרחמים והמכירה בחולשות האנושיות כגורם נתון בעולם החומר.

הסבר אחר מובא בדבריו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב בספרו 'קדושת הלוי':

"'אמת מארץ תצמח'. הכלל, כי האדם שהוא שקרן אינו יכול לעסוק אפילו בזה העולם בעסקי העולם הזה, כי מי שהוא שקרן אינם רוצים לעשות עמו אפילו משא ומתן, ולדבר עמו … וזהו השליך אמת ארצה, שגם בארציות לא יתקיים בלא אמת".

לדבריו, הקב"ה  לקח את האמת והכניסה לתוך הארציות, אמת מארץ תצמח. האמת היא חלק הכרחי בשפתם בני אדם. החברה מתרחקת משקרנים שלעולם לא יזכו לאמון הבריות. לדבריו,  יש להשתמש במינימום  של אמצעיים  "עוקפי אמת" ולנהוג זהירות יתר בשימוש במכשיר של "שינוי", גם למען השלום. האמת בונה אמון. משא ומתן בין בני אדם חייב להיות מושתת על אמת.  סיפור קטן בשם החזון איש ממחיש יותר מכל את עוצמתה של האמת והאמון בין בני אדם:

"פעם חיפשו עשירי למניין לחזו"א, מצאו שם אחד שאמר שהבטיח למישהו להיפגש עמו בשעה 14:00 , ואם יצטרף למניין יאחר לפגישה. אמר החזו"א שלא יצטרף אלא יילך לפגישה. אחד הנוכחים התפלא על פסק זה, אמר החזו"א: אילו היינו יודעים את מעלת האמת לא היינו מתפלאים על הפסק" (חשוקי חמד בבא קמא כז ע"א).

אמת היא אמון. בלעדיה העולם לא יתקיים. העולם זקוק לגבולות ולכן חייבת להיות אמת בעולם.  לכן, אל לנו להקריב  את כל האמת למען השלום. (בראשית תש"פ)