מערכת שבתוןמייקל אייזנברג,
מחבר הספר "כל אחד משה רבנו" מסדרת "עץ החיים והכסף"
החודש הראשון
בפרשתנו, התורה מתווה סדרה של שלושה ימים ב"חודש הראשון": האחד, העשירי והחמישה עשר לחודש. סדרה זו מקבילה לחגי תשרי: ראש-השנה, יום-הכיפורים וסוכות. קל להקביל את א' ניסן לראש-השנה כתחילת הזמן, ואת פסח לסוכות כחגיגת החירות. האתגר הוא העשירי לחודש, יום-הכיפורים לדורות מול יום לקיחת השה במצרים.
בנוסף, קיימת הקבלה בבחירת המילים של התורה. גם לגבי עבודת יום-הכיפורים מופיע השימוש בשורש לק"ח והציווי נאמר "לעדה", בשונה משאר המועדים.
לוותר לוותרנות
מהותו של יום-הכיפורים איננה רק מחילת עוונות, אלא התגברות על חטא עבודה זרה – במובנה הרחב. מחילת העוונות איננה המטרה אלא התוצאה. המטרה היא התגברות על מעשים ומחשבות המשפיעים על חיי היומיום והם בבחינת "עבודה זרה".
לאחר פילוג הממלכה ל"יהודה" ו"ישראל", ירבעם לא רצה שהעם יעלה לבית המקדש בירושלים. לכן, כאלטרנטיבה הוא לא הסתפק בהקמת מרכז חלופי אלא הציב שני עגלים לפולחן בצפון ממלכתו ובדרומה. בכך הקל ירבעם על העם את טורח המסע. הירושלמי קרא היטב את מהלכו של ירבעם וגזר הסבר נפלא:
כיון שמלך ירבעם על ישראל התחיל מפתה את ישראל ואמר להן בואו ונעבוד עבודה זרה, עבודה זרה וותרנית היא.
ביצירת פסלים האדם מכפיף עצמו ל"כוחות" חזקים ממנו. בהסתמכות על מזלות, האדם מפקיר את גורלו לקיבעונות הטבע, ו"משתחרר" מהצורך לשלוט בעצמו ובמעשיו. משמרים את השגרה ומקדשים אותה. ביום הכיפורים, חמשת העינויים מבטאים את שבירת חיי היומיום. במקביל, השעיר משולח לעזאזל, כנגד חטא העגל- חגיגות לחושים ולמוחש. בדומה לכך, לקיחת השה בעשירי בניסן היתה המשימה המעשית הראשונה שביצעו ישראל מחוץ לשגרת השעבוד שנהגה במצרים למעלה ממאתיים שנה ונראתה כגזירת גורל.
בעלי הון ויזמים
לדורות, היובל שבו מאתחלים את חלוקת המשאבים הלאומית, חל בעשירי בתשרי משום שצבירת עושר היא קיבעון שעלול להפוך לשעבוד כלכלי. התורה מפרה את השגרה הכלכלית, ריכוז ההון ושעבוד העובדים, כשם שבמצרים שברו את רצף השעבוד בעשירי בניסן. צבירת עושר ללא איזונים ובלמים מנציחה מערכת מעמדות בין־דורית: "עשירים" ו"עניים", "אדונים" ו"משרתים", "בני טובים" לעומת "מוכי גורל". התורה מעניקה את החירות ליזמים להתחיל משהו חדש.
(הדברים הבאים לקוחים ממאמר נרחב בספרי "כל אחד משה רבנו" בהוצאת סלע-מאיר, שכותרתו "יום הכיפורים הראשון").
(בא תשפ)
