וירוס הקורונה – המאבק על הכתר

נגיפים אחראים לכמה מהמחלות הקטלניות ביותר שידעה האנושות, בהן אבעבועות שחורות, איידס, אבולה, וגם השפעת עצמה, שמגיפות שלה בעבר קטלו מיליונים. אפשר להבין, אם כך, מדוע בכל פעם שמתגלה זן חדש של נגיף, ממהרת קהילה המדעית לנסות להבין את מידת הסכנה ואת קצב התפשטות הנגיף.
לאחר שהלכו ישראל במדבר שלושה ימים בחוסר מים, הם מצאו מים, ובעקבות כך מועבר מסר: "ויאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ד' אֱלקיךָ… וכָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ד' רֹפְאֶךָ" (שמות ט"ו כ"ו). הפסוק עוסק בהשגחת ד' מזה ובחובתם של בני ישראל לקיים את המצוות, מזה. בספר דברים חוזרת ומובאת ההבטחה "והסיר ד' ממך כל חלי וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת" (ז', ט"ו).
האם יש מחלות או "מדווים" המצויים דווקא במצרים? בהיסטוריה הרפואית ידועים לא מעט מקרים של מחלות המכונות על שם אזורים גיאוגרפיים. לדוגמא, בין הקללות המובאות בפרשת 'כי תבוא' נזכר "שחין מצרים", "יככה ד' בשחין רע על הברכים ועל השקים אשר לא תוכל להרפא מכף רגלך ועד קדקך" (שם, כ"ח, כ"ז). אספקת מי השתייה במצרים מבוססת כולה על נהר אחד המנקז גם את ההפרשות של כולם, ומספק מים להשקיית שדות ולשתייה. תרבות החיים המצרים הייתה מבוססת על חקלאות שבה נעשה שימוש בבני אדם יחפים ככוח עבודה בשדות. יתרונה של ארץ ישראל על פני מצרים בתחום ההשקיה, וממילא גם בתחום הבריאות "כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים…אשר תזרע… והשקית ברגלך" (שם, י"א י' – י"א) (פרופ' מאיר בר אילן, מדווי מצרים, פרשת עקב, תש"ס, גיליון מספר354).
ספרות ההלכה לדורותיה מהווה מאגר לשמות רבים של מחלות שהוזכרו בה בזיקה לסוגיות הלכה שונות ומגוונות. הדיונים אודות המחלות עוסקים בקשת רחבה של תחומי הלכה, כגון, כשרות, שבת ומועדים, דיני קידושין וגיטין, תפילה ועוד. המחלות נזכרות במגוון שפות, להגים וניבים, שמות המחלות מבטאים את שפת האזור או המדינה של החכם העוסק בסוגיה, ולעיתים את הניב הספציפי שבו דיברו בקהל עדתו (הרב ד"ר אברהם אופיר שמש, מילון שימושי לשמות מחלות בספרות הרבנית של ימי הביניים והעת החדשה, אסיא, חוברת פ"א-פ"ב, עמ' 128-144).
מבחינה מסוימת גם ברפואה המודרנית, קיים קשר בין מחלות מסוימות לאזורים מסוימים, כגון התייחסות מיוחדת למחלות בארצות העולם השלישי, או ההמלצה בדבר הצורך בחיסונים מיוחדים למי שנוסע למקומות 'אקזוטיים' ספציפיים.
מאפיין על פיו ניתן למיין מחלות הוא יכולת ההדבקה שלהן – יכולתן להתפשט. מחלות הנגרמות על ידי אורגניזם זר (או נגיף) מדבקות במרבית המקרים, לדוגמה, זיהום נגיפי בדרכי הנשימה הוא בדרך כלל מדבק מאוד, שכן בתהליך הנשימה פולט החולה אוויר מזוהם בנגיפים.
האפידמיולוגיה התלמודית מחפשת גם מניעים מוסריים ורוחניים לסיבת התפרצות מגיפה. לסיבת התפרצות המגיפה אצל תלמידי רבי עקיבא נותן התלמוד צידוק ערכי ומוסרי "מפני שלא נהגו כבוד זה בזה". בגרסת המדרש הארץ ישראלי "על שהייתה עיניהם צרה אלו באלו" (קהלת רבה, י"א). המגיפה הפיסית מעידה על יחסים בין אישיים פגומים. בהקשר אחר כורך התלמוד התפרצות מגיפה דומה בסימפטומים רוחניים "סימן ללשון הרע, אסכרה" (שבת ל"ג ע"א). כלומר, מחלה המלווה בקשיים בדרכי הנשימה העליונות ומסתיימת במוות, מעידה על אינטראקציה לוקה בין בני אדם, על יחסי חברות קלוקלים ועל לשון הרע, ואלה עשויים להתבטא גם בצד הפיסי.
בתהליך עצירת המגיפה היהדות תבקש לבחון גם את הפן הסוציאלי או ליתר דיוק האנטי-סוציאלי. בתלמוד מתוארת מגיפה שמקורה בחזירים "אמרו ליה לרב יהודה: איכא מותנא בחזירי" (מגפה בחזירים). התגובה "גזר תעניתא (צום ותפילה), נימא קסבר רב יהודה מכה משולחת ממין אחד משולחת מכל המינין? (תרגום: משמע חשש רב יהודה שמגפה במין אחד מתפשטת גם למינים אחרים) – לא, שאני חזירי דדמיין מעייהו לבני אינשי" (תרגום: שונה מגפת החזירים משאר מגיפות, כיוון שמערכת העיכול של החזיר דומה לזו של האדם קיים חשש יתר להדבקות) (תענית פ"ג ופ"ד). מרתקת העובדה שלמרות התקופה הקדומה יחסית, חז"ל אבחנו את מקור המגיפה, ואף ניתן הסבר מדעי כיצד הועבר הנגיף מחזירים לבני אדם, נושא מרכזי בתהליך מניעת מחלות ומניעת הפצתן. שמואל גוזר תענית על מגיפה הנמצאת במקום מרוחק בנימוק שעשויה לעבור ממקום למקום באמצעות גשר המחבר בין המחוזות השונים (תענית כ"א ע"ב). חז"ל הדריכו לחשבון נפש ערכי הכולל גם צום ותפילה. הידבקות בנגיף שמקורו בחזיר העובר מוטציה המדביקה בין בני אדם, קשורה, כנראה, גם במוטציה חברתית המאופיינת בחוסר פרגון הדדי ובצרות עין.
הקורונה- נכון להיום אין חיסון מאושר נגד נגיפים ממשפחת הקורונה, ולכן הדרך העיקרית למנוע מגיפה היא ללמוד כיצד להימנע מהדבקה. כדי לעשות זאת עלינו להבין באיזה אופן הנגיף מתפשט, ומה מקורו. על פי הערכות מדענים, מקורו של הנגיף בעטלפים שבאו במגע עם בעלי חיים.
העטלף, ממנו כנראה הועבר הנגיף, מוזכר אחרון בין העופות הטמאים. לאמיתו של דבר, העטלף הוא יונק ולא עוף, הוא רק עף כמו ציפור. בתלמוד מובא "…עטלף לאחר שבע שנים נעשה ערפד" (ב"ק ט"ז ע"א). "יונתן" תירגם 'ערפדא' ובפרשת ראה 'אל טרפידא'. הערפד- דמות מיתולוגית המתקיימת על דמם של בני אדם. הערפדים דומים לעטלפים רק בצורתם החיצונית, ולכן תת המשפחה של העטלפים הניזונים מדם נקראת ערפדים. בגלל מראם המוזר והמפחיד, והיותם יצורי לילה, שימשו בתרבות אלגוריה לכוחות האופל.
סין , בה נתגלה הקורונה ובה התפשט, בדרכה למעמד של מעצמת על – נוכחת כמעט בכל פינה בגלובוס, אך בדרך רומסת את אזרחיה. סין הינה הציוויליזציה המאוכלסת ביותר בעולם, אך כ-500 מיליון מתושביה (מתוך כ-1.3 מיליארד) מתקשים להשיג מים ראויים לשתייה. המחיר שעל מדינה זאת לשלם בשל פיתוחה הכלכלי הוא כבד ביותר, פערי העושר במדינה הם מהגדולים בעולם. סין היא מסננת המידע הפעילה ביותר בעולם. המשטר בסין מבצע עוולות רבות, עקירת מיליוני אנשים מבתיהם ללא כל פיצוי וללא התראה, רציחה וכליאה של אסירי מצפון חפים מכל פשע. במחנות בסין כורתים איברים לשם מכירה לתעשיית השתלות האיברים, וזאת בהרדמה חלקית, ומשליכים להשמדה גופות אנשים שטרם מתו. קצירת איברים לשם סחר איברים להשתלה נעשית בסין על ידי השלטונות עצמם. סין היא אומנם הציביליזציה העתיקה בעולם, אך היא מתגלה בעת החדשה כרומסת זכויות וכבוד אדם, לא פלא אם כך שהיא זוכה לביקור נגיפים שמקורם כנראה ממי שמתקיימים מדמם של אחרים- העטלפים.
(בשלח תשפ)