אבינעם הרש (מחנך)ביום שישי התקשרה אמא שהילד שלה היה בעבר תלמיד שלי וביקשה להתייעץ האם ללחוץ על הילד שלה (כיתה ח') לצאת לטיול השנתי עם הכיתה שלו או לוותר בעקבות טראומה שעבר בשנה שעברה ובה הוטרד בידי חבריו לחדר.
יצא לי להיות בכמה טיולים שנתיים בחיים שלי.
פעם נתקלנו בתלמיד שחבריו לחדר החליטו להשתעשע ולכן הורידו את מכנסיו בפני שאר החברים והשאירו אותו רק בתחתוניו.
פעם היה לנו תלמיד שהציצו לו למקלחת ופעם היה תלמיד שחבריו סחבו בגדיו, כולל המגבת, והוא נאלץ לצאת החוצה ולמצוא לעצמו מחסה, ואתם יכולים לתאר לעצמכם באיזו השפלה מדובר.
המכנה המשותף לכל המקרים המזעזעים הללו הוא שאף תלמיד לא ניגש אלינו בעצמו. הם העריכו שאם לא יקבלו את ההשפלה הזו כמו 'גברים', יסתמו את הפה ויסתחבקו עם החברים על הדחקה שכולה השפלה ועלבון והטרדה מינית, הם יאבדו נקודות יקרות במדד החברתי.
נשמע לכם מוכר?
אם לאנשים מבוגרים בעלי מודעות קשה להתלונן נגד התוקפים אותם, חישבו – כמה תלמידים בכל שנה עוברים הטרדות מיניות במסגרת הטיולים השנתיים וההורים שלהם אפילו לא חולמים לשאול אותם מה קרה להם ולמה הם לא התלוננו?
פתאום קם הורה בבוקר ומגלה שהילד שלו הרבה יותר עצבני, סגור, מכונס בעצמו או מתפרץ או מפסיק לאכול או עושה כל דבר אחר שלא עשה קודם.
מעבר למקרי ההטרדה שיצא לי לטפל בהם בעצמי הפסקתי כבר לספור את המקרים ששמעתי ממורים אחרים.
במקרה שטיפלתי, לא עברה שעה מהרגע ששמענו על המקרה עד שהודענו להורה של התלמיד הפוגע להגיע ולקחת את ילדו הביתה.
אבל שמעתי גם על אנשי חינוך שבחרו דווקא בקורבן בתור האשם והודיעו לו שהוא משקר, ובכלל 'למה מקרים כאלו תמיד קורים דווקא לו'?
וזה, נשמע לכם מוכר?
יש מוסדות חינוך נהדרים שלא מטייחים אלא מטפלים באופן תכליתי ומהיר ויש מוסדות הדואגים שחלילה ההטרדה לא תצא החוצה להורים ותחריב להם את המוניטין ולכן מתהפכים על הקורבנות. גם בכאלו מקרים נתקלתי.
אז לפני שהילד שלכם יוצא לטיול שנתי, הגיע הזמן לרענן ולהזכיר לו: כל פעולה שתגרום לך תחושה לא נעימה ביחס לגוף שלך אסורה וחייבת דיווח מצידך. הורים, היו ערניים.
(תרומה תשפ)
