שֶׁנִּתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה

בימים סוערים, ומול טלטלת החיים, מבקש לו האדם נקודת אחיזה ומשענת יציבה.
שלושה אירועים משמעותיים וסוערים מתחוללים סביבנו בימים אלו. אירועים שעל פניו אין שום קשר ביניהם, ואף על פי כן, נימה דקה של קשר שזורה ביניהם.
מגפת הקורונה המפילה חללים בעולם, ואין איש יודע לאן היא תתפתח, לאן היא תגיע, ואיזה מחירים היא תגבה חלילה, ממחישה שוב את שבריריותה של האנושות, תהא מתפתחת ככל שתהיה, ואת אפסותו וחוסר האונים של האדם, יהיה חכם ומתוחכם ככל שיהיה.
להבדיל כל ההבדלות האפשריות, גם את מחוזותינו הישראליים פוקדת מגפה, שלפעמים אני חושש שסכנתה במובנים מסוימים לא פחותה ממגפות אחרות. זו מגפת השנאה, שמתפרצת בדרך כלל במועדים הסמוכים לבחירות, ומכיוון שלצערנו ולבושתנו אנחנו נאלצים לחוות בחירות פעם אחר פעם, משום כך אנחנו נאלצים גם להיחשף לווירוס השנאה על כל נזקיו בתדירות גוברת והולכת, וירוס מסוכן ומפיל חללים חברתיים רבים, וירוס המסכן קשות את חוסננו ואת אחדותנו.
מול שתי המגפות הללו, ניצבים להם חודש אדר וחג הפורים, ומנסים לייצר לנו מערכת תמיכה והגנה שמילות הקוד שלה הן 'וְנַהֲפוֹךְ הוּא'.
חז"ל התייחסו מספר פעמים לנושא הבנת האדם שכל מה שקורה לו ומתרחש סביבו זה לטובה. כך 'גם זו לטובה' כמו גם 'כל מה שה' עושה לטובה הוא עושה'.
בשני מקומות לוקח רבי נחמן מברסלב את הרעיון הזה ומחדד את הרעיון שגם במציאות בה נראה לאדם או לעם שהכל רע, גם במצב כזה עליו לדעת ולהאמין שהכל יכול להתהפך לטובה.
כך מופיע בליקוטי עצות מ"ט: " על כן אהובי, אחי…חזק ואמץ מאד ובטח בה' כי לא יעזוב אותך. כי כל מה שעובר עליך הכל לטובתך, ותסמוך על רחמיו המרובים לבלי שיעור, כי השם יתברך גדול מאד ולגדולתו אין חקר, ויש ענין שמתהפך הכל לטובה, וזדונות נתהפכין לזכויות, רק חזק ואמץ".
ברוח זו גם נכתב ב'עלים לתרופה', מכתב י"א: "…וסוף כל סוף יתהפך הכל לטובה … והכלל כי השם יתברך גדול מאד ואין אנו יודעים כלל הנפלאות והחידושים שנעשין בעולן…כי השם יתברך עושה חדשות בכל עת ויש ענין שמתהפך הכל לטובה. ואם אין אתה יכול להבין זאת ולהסתכל על זה, על כל פנים תאמין בזה חזק וחזק…".
אין לנו מושג על מה ולמה מתפרץ ווירוס הקורונה בעולם ומפיל חללים רבים, ומי יודע מה יהיו נזקיו והשלכותיו הפיזיים, הרפואיים והכלכליים.
אין לנו מושג על מה באה אלינו הצרה הזו של הבחירות החוזרות ונשנות, בחירות המפילות חללים חברתיים ערכיים ומוסריים, ופוגעות באותם מחוזות של לכידות חברתית, ערבות הדדית ואהבת ישראל.
אנו, האנשים הקטנים והפשוטים, ניצבים מול הגלים הללו חסרי אונים, טועים תוהים ושואלים לאן זה מוביל ומה יהיה בסופם של דברים, ומחפשים קרן אור ותקווה.
ברגעים הללו אחד ממקורות הכוח שלנו הוא באמונה הגדולה העולה מימי אדר וחג הפורים, האמונה שהכל הפיך, ש'וְנַהֲפוֹךְ הוּא' זה 'קטן', על הקב"ה, והאמונה ש'יש ענין שמתהפך הכל לטובה'.
וכשהכל יתהפך בע"ה לטובה, ונסתכל על הכל במבט לאחור, נוכל אז להבין כמה אנחנו לא מבינים כלום, ונוכל אז שימלא שחוק פינו ולשוננו רינה על כך שגם כשאנו לא מבינים כלום, לא נפגמה אמונתנו, ושבע"ה יתקיים בנו ובגזרות שנגזרות עליו ועל העולם 'ונהפוך הוא', ויתהפכו כולם לטובה.
(תרומה תשפ)