מערכת שבתון1940, מלחמת העולם השנייה, כוח עצום של בעלות הברית נצור בחופי דנקרק שבצפון צרפת, ממתין לחילוץ. הגרמנים בדרך, ורק נס יכול לעמוד להגנתם של מאות אלפי החיילים שלכודים בין הגרמנים לים.
כריסטופר נולאן, הבמאי הבריטי, יצר את הסרט המצליח 'דנקרק' המבוסס על המאורעות הללו וידע שלא יהיה זה סרט מלחמה הירואי. הצופים אוהבים לראות אומץ לב, הקרבה וגבורה, אבל הסרט דנקרק עוסק דווקא במחדל של בעלות הברית, ושם את הדגש על גבורתם של האזרחים. לא תמצאו שם לוחמים מוכשרים, גנרלים המובילים את חייליהם לניצחונות מזהירים, סרט מלחמה מסוג אחר.
'הנס של דנקרק' הגיע על ידי תשע מאות כלי שיט, שהתגייסו במיוחד לפינוי. ברגע קולנועי מרגש, חוזים הלוחמים המיואשים בעשרות הספינות, הסירות והיאכטות של האזרחים שהתאחדו כדי להציל אותם, על אף הסכנה הגדולה שבחציית תעלת למאנש מבריטניה לחופי צרפת. גבורתם של האזרחים הרבים, היא שהצילה את 340 אלף הלוחמים הלכודים בחופי דנקרק.
יכולותיה של קבוצה נבחנות באיחוד למען משהו גדול, אידיאל. עם ישראל תפקד במצרים כפרטים, במשך מאות שנים, מאז ששבטי יעקב פרו ורבו, לפרעה, בשוטיו וקלגסיו היה נח להשאיר אותם כך, להתחכם להם, להותיר אותם מפורדים.
אבל הנה דווקא כאן, בפרשת תרומה הטכנית לכאורה, מסתתר סוף סוף הניצחון האמיתי על פרעה. נתינת התרומה של עם ישראל תמורת הפרויקט העצום הזה, בניית המשכן, מאחד אותם שוב. בפעם הראשונה אנו רואים כיצד כל פרט ופרט מוכן מרצונו החופשי, לצאת מאזור הנוחות שלו, להתאמץ, להשתתף ולחלוק את כישוריו, לטובת מטרה משותפת, נעלה יותר. ישראל הופך להיות עם.
מטרתו של החושך היא לפרד ולפרק, והאור מנצח על ידי איחודו.
וכמו ששנים רבות אחר כך, בפרס, המן ניסה לפורר את היהודים לפרטים, והניצחון הגדול עליו הוא הפורים הנזכרים בכל דור ודור, שבסיסם התרומה לאביונים, לחברה ולמשפחה, הניצחון על פרעה הוא האיחוד של הקבוצה לטובת המשכן, התרומה- שמסמלת שלב חדש בתולדות עם ישראל.
1948. שלוש שנים אחרי שהצורר הגרמני ניסה לפורר את היהודים לפרטים, שוב הם התאחדו, לפרויקט היסטורי, אולי הגדול ביותר שהיה לעם ישראל, הקמת מדינה.
72 שנה אחרי, הפרויקט עדיין נמשך. כל יום הוא ניצחון בפני עצמו.
(תרומה תשפ)
