ד"ר גבריאל חזות (ממייסדי 'מידה טובה' לחקר ההיגיון היהודי, מרצה באונ' חיפה, ומקים תנועת 'ואהבת'- עושים טוב בישראל)פרעה, עמלק וערב – רב, הם רק חלק מכינויי הגנאי בהם משתמשים בחוגים מסוימים כנגד אחים מעם ישראל. ייתכן וצריך להרהר שנית בעניין לאור הידוע ממקורותינו, לפחות באשר לערב- רב.
פעם אחת בלבד מוזכר הכינוי 'ערב רב' בתנ"ך- ”וְגַם־עֵ֥רֶב רַ֖ב עָלָ֣ה אִתָּ֑ם …" (שמות יב,לח). בפשטות, זוהי תערובת של עמים נוספים שיצאו עם בני ישראל ממצרים. לפי חז"ל, הוצאתם ממצרים היתה על דעת משה בלבד וללא הימלכות בשכינה. בחטא העגל הקב"ה סונט בו – "לֶךְ־רֵ֕ד כִּ֚י שִׁחֵ֣ת עַמְּךָ֔ אֲשֶׁ֥ר הֶעֱלֵ֖יתָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם" (שמות לב,ז). "… אמר משה רבון העולם מנין הם עמי? אמר לו הקדוש ברוך הוא עמך הם, שעד שהיו במצרים אמרתי לך, והוצאתי את צבאותי – את עמי, אמרתי לך שלא לערב בהם ערב רב, אתה שהיית עניו וכשר אמרת לי לעולם מקבלים השבים …" (שמות רבה, כי תשא, מב).
אין לנו כיום יכולת לזהות קבוצה זו שהתגיירה במעמד הר סיני ונטמעה בעם ישראל. ברבות הדורות עברה ההתייחסות לקבוצה זו, מהתייחסות אתנית לקבוצה בעלת תכונות מסוימות בתוך עם ישראל (הגר"א, אבן שלמה, פרק יא). הזוהר אף נותן בהם סימנים: "וחמש מינין אנון בערב רב ואנון (סי' נג"ע ר"ע) – נ"פילים ג"בורים ע"נקים ר"פאים ע"מלקים", (כרך א (בראשית), בראשית כה,א). מפרשים, מבארים כך בהתאמה: בעלי מחלוקות, בעלי תאוה, צבועים, להוטים אחר הכבוד, להוטים אחר הממון.
באשר לאמונה שמקורה אף הוא בזוהר כי ה'ערב רב' יתפרד מעם ישראל לפני הגאולה, הרב קוק זצ"ל שולל זאת במאמרי הראי"ה: "… ויש התולים את עצמם במאמרי הזהר המדברים על הערב רב ועל ההתפרדות מישראל לפני הגאולה, ולוקחים את הסודות כפשוטם ומרבים מחלוקת… מכל מקום סוף כל סוף יתעלו גם הם".
מה יכולה הייתה להיות הסיבה שבגינה התחברו ה'ערב-רב' לעם ישראל? הם לא סבלו כמותם מצד אחד, ולא שייך לצרפם להבטחת הארץ והזרע של אבותינו, מצד שני. ובכן, יש הכרח לומר שהחיבור שלהם היה למשה האיש, לניסיו, לתורתו, לעוצמתו הרוחנית וכדו'. במילים אחרות, הם התחברו לתורה ללא מחויבות לארץ ישראל. עינינו חוזות כי בירור זה מתקיים היום לנגד עינינו, ואפשר כי מטרתו הינה להוציא את סיגי ה'ערב-רב' המצויים בתוך כל אחד מאיתנו.
(בא תשעט)
