וְהָאִישׁ מֹשֶׁה

משה ופרעה, שתי דמויות שהצד השווה ביניהן הוא ששניהם מנהיגים. מעבר לכך- הם הכי שונים בעולם.
משה מייצג מיעוט גלותי ופרעה – אימפריה שלטת. משה כולו ענווה ופרעה – גאווה. משה כולו אמונה ופרעה – כפירה. משה מדבר רוח, ופרעה – כוח. משה מדבר על 'מאז ולתמיד' ופרעה מדבר על 'כאן ועכשיו'. משה מדבר חזון ופרעה – ריאליה. משה מדבר ערכים ופרעה – פוליטיקה. משה מדבר שליחות ופרעה – כפיה. משה מדבר חירות ופרעה – עבדות.
שתי הדמויות הללו, הן אב טיפוס של שני דגמים של מנהיגות, שהיו ונוכחים בעולם מאז ומעולם.
משה הוא האב טיפוס של המנהיג שכולו שליחות וענווה. את כוחו הוא שואב מהתבטלותו כלפי המשלח, והידיעה שהוא אין לו משל עצמו כלום. הוא לא מנהל מאבק אישי, או מונע מכוח איזה אינטרס פוליטי. המניע שלו הוא דבר ה', והידיעה הממלאת את כל ישותו היא שהוא רק שליח לבצע רצון אדונו. ממילא עניינים של אגו וכבוד לא תופשים אצלו מקום ומשמעות, כי כל מהותו מכוונת רק לעשות רצון בוראו ולבצע שליחותו.
מנהיג מהסוג הזה פועל כשליח. כשליח הא-ל, כשליח הציבור, וכשליח הרעיון והערך. מהותו היא שליחות, ועומק הכרתו היא שמניחה על כתפיו אחריות לבצע את השליחות לטובת משלחיו. הענווה איננה חיצונית לו, ואיננה תרגיל ביחסי ציבור. אהבת הבורא ואהבת האדם באשר הוא, מלווה ברדיפת הצדק, צרובה ב D.N.A שלו. כאשר הוא נתקל בעוולה – הוא לא יכול להישאר אדיש, לא משנה מה המחיר שישלם, ולא משנה האם מדובר באדם חשוב או ברועות צאן שנעשה להן עוול. עוול הוא עוול הוא עוול. משה אמת ותורתו אמת וחוץ מזה אין שום דבר אחר בעולם.
פרעה הוא בדיוק ההפך. לא הוא השליח של עמו, אלא התפקיד של עמו הוא לעשות את רצון מנהיגו. מנהיג מהסוג הזה בונה את כוחו על אגו, פולחן אישיות, עוצמה וכוחניות, תוך יצירת מנגנון של פחד וחשש מתמיד. הפרד ומשול. למנהיג שכזה אין א-לוהים כי הוא בעצמו אלוה. מנהיג שכזה יהיה מוכן להקיז את טיפת דמם האחרונה של אנשיו והעיקר שלא יוותר, ייסוג, ויודה בטעות.
במבחן הסקרים, הכותרות והרגע – מנהיג מסוגו של פרעה לעולם יהיה עוצמתי וכריזמטי יותר מזה של משה. במבחן הנצח והאמת – פרעה, דווקא משום כוחו, עוצמתו וגאוותו, יוביל את עמו וחייליו לצלול כעופרת במים אדירים, בעוד משה הזקן והמגמגם, העניו ואיש האמת, יוביל את עמו אל החירות, אל הארץ, האמת והאמונה.
בעלמא דשיקרא הסובב אותנו, אנחנו מוקפים במנהיגים מהדגם הכוחני. מנהיגי האגו שמילת המפתח השגורה על לשונם, בפייסבוק ובטוויטר שלהם היא "אני ואני"…
אלו מנהיגי כוח, רודפי השררה, הרייטינג והלייקים, הצמודים לסקרים, ומדקלמים דפי מסרים שהוכתבו להם על ידי יועציהם שאצלם אין 'סתם' מילה או דעה. כל שתיקה היא אסטרטגיה, כל מילה היא הגות וכל משפט – קמפיין. אלו מנהיגים עם אורך חיי מדף של קדנציה, וכך גם השפעתם בטווח הרחוק.
איזה מזל יש לנו, אשרינו ומה טוב חלקנו, שמשה רבנו הזקן וכבד הלשון פעל ללא סקרי דעת קהל, ללא יועצי תדמית ואסטרטגיה, ואפילו ללא פייסבוק. לא 'למרות' שלא היו לו את אלו נגאלנו, אלא 'בגלל' שלא היו לו את כל אלו – יציאת מצרים תהיה לעד האביב של העולם כולו.
את העם היהודי לדורותיו ולתפוצותיו יובילו לחירות ולעצמאות אמת רק מנהיגים שמהותם ענווה, תודעתם שליחות, ומהותם אמונה.
(בא תשעט)