מערכת שבתוןט"ו בשבט
-הרב יחיאל וסרמן-
ט"ו בשבט מוזכר לראשונה במשנה במסכת ראש השנה "באחד בשבט, ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי ובית הלל אומרים בחמישה עשר בו".
תאריך זה קובע לכמה מן המצוות הקשורות לפירות האילן ולמצוות התלויות בארץ: ובניהן תרומות ומעשרות, ערלה וביכורים. מקורו של סדר ט"ו בשבט הוא בצפת בתקופת המקובלים. אזכור ראשון לכך בספר "ברכת אליהו" בשנת 1728 בו מסופר, כי הרב משה חגיז הנהיג אכילת חמישה עשר סוגי פירות ולימוד חמישה עשר פרקי משניות, ולדבריו גם האר"י נהג כך. במהלך הזמן, התגבש סדר ט"ו בשבט על ידי חכמי צפת, והוא כולל אכילת פירות ארץ ישראל, שתיית ארבע כוסות יין, ואמירת פסוקים המבטאים את הקשר שבין שיבת עם ישראל לארצו לבין הטבע והצומח בארץ ישראל, מתוך מטרה להבליט את מרכזיותה וחשיבותה של ארץ ישראל.
בשנים האחרונות חלה נסיגה במעמדה של מדינת ישראל ובמרכזיותה בקרב יהודי התפוצות. הדבר מתבטא בתחומים שונים כמו חינוך, כאשר הזמן המוקדש ללמוד נושאים הקשורים במדינת ישראל, הולך ומצטמצם ומתרכז בעיקר בציון אירועים ומועדים. גם השפה העברית איבדה את הבכורה והיא נלמדת במקומות בודדים בלבד. אף לימודי הקודש נלמדים לרוב בשפת האם. לצערנו הרב לא מעט גם סבורים, כי אנו נמצאים בעידן פוסט ציוני. בפרשת דרכים זו, מונח לפתחנו האתגר לחזק את מרכזיותה של מדינת ישראל בחיי העם בתפוצות ולטפח את הקשר למדינת ישראל בשלשה תחומים: התחום החוויתי-רגשי, שבו יש לטפח את ההזדהות עם מדינת ישראל באמצעות אירועים ופעילויות חווייתיות, התחום השני הוא התחום הקוגניטיבי – העמקת הידע, באשר למדינת ישראל, בהיבטים השונים: היסטוריה, גיאוגרפיה, חברה, ביטחון וכלכלה. והתחום האחרון, החשוב ביותר, הוא התחום הערכי, החדרת המודעות, כי מדינת ישראל היא המרכז הנצחי של העם היהודי ובמקביל, משמעות הבית הלאומי לעם היהודי ותפקידה של מדינת ישראל.
המערך לשירותים רוחניים בתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית, נמצא בקשר עם מאות רבנים וראשי קהילות בתפוצות ומקיים פעילות ענפה לחיזוק הזהות היהודית ולטיפוח הקשר למדינת ישראל. בין השאר הפקנו סדר ט"ו בשבט מרשים שתורגם לתשע שפות נוספות: אנגלית, איטלקית, גרמנית, ספרדית, פורטוגזית, צרפתית, קרואטית, רוסית ושבדית, ונשלח למאות קהילות בתפוצות.
הכותב הוא חבר ההנהלה הציונית וראש המערך לשירותים רוחניים בתפוצות
(בשלח תשעט)
