ד"ר שוקי פרידמן
מנהל מרכז לאום דת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה, מרצה למשפטים במרכז האקדמי 'פרס'.
מערכת משפט היא לבה של כל חברה. עצתו של יתרו למשה להקים מערכת משפט, כוללת גם פרמטרים לבחירת השופטים "אנשי חייל, יראי א-לוהים, אנשי אמת, שונאי בצע". משה, גדול הנביאים, ודאי ידע לראות ללבב ולמנות את האנשים הראויים. באין נביא, הממנים את השופטים הם בשר ודם שכפי שהוכיחו השבועיים האחרונים, נתונים מחולשות והשחתה. בעקבות הפרשה החמורה שפורסמה, שבה הביקורת על שיטת מינוי השופטים בישראל. השיטה הישראלית למינוי שופטים אכן לא מושלמת, אבל במציאות הישראלית היא כנראה הכי טובה שיש.
בישראל שופטים ממונים על ידי וועדה המייצגת את רשויות השלטון ואת מקצוע עריכת הדין: שלושה שופטים עליונים, שני שרים, שני ח"כים ושני נציגים של לשכת עורכי-הדין. השיטה הזו פועלת כבר שבעים שנים ובפרספקטיבה של זמן, היא בנתה מערכת משפטית מתפקדת ומוערכת, שבה רוב מוחלט של המינויים הוכיחו עצמם, 'התפוחים הרקובים' היו בודדים.
הטענה העקרונית המרכזית נגד השיטה הנוכחית היא שהיא יוצרת שלטון של שופטי בית המשפט העליון בתוך הוועדה. השופטים, כך נטען, 'משכפלים' את עצמם, וממנים שופטים שתפיסת עולמם הערכית והשיפוטית דומה לשלהם ונוטה לתפיסות ליבראליות ולאקטיביזם שיפוטי. לכן, סבורים מבקרי השיטה, צריך למנות את השופטים, לפחות את אלו שמתמנים לבימ"ש עליון, באמצעות גוף שייצג את הגיוון הקיים בחברה הישראלית, ולא גוף מונוליטי ואליטיסטי. במילים אחרות, להעביר את בחירות השופטים לגוף פוליטי.
בעולם יש כמה שיטות למינוי שופטים. חלקן נותנות בכורה לפוליטיקאים, וחלקן דומות לשיטה הישראלית ומעניקות את הסמכות למינוי שופטים לוועדה המייצגת גם את מערכת המשפט לצד נציגי רשויות אחרות. המגמה העולמית היא מעבר לשיטה הישראלית דווקא, של וועדה מקצועית או מעורבת, כשלדרג הנבחר יש מעורבות פחותה בהליך המינוי.
הסערה של השבועיים האחרונים מטלטלת את כל מי שהוא חלק מעולם המשפט וגם את תפיסת השופטים כנישאים מעם. עם זאת, אין בה הוכחה לכך ששיטת המינויים הנוכחית פשטה את הרגל. הקדנציה הנוכחית של שרת המשפטים הוכיחה כי גם בשיטה הזו אפשר למנות שופטים המייצגים עמדות שונות. אפשר לתקן את השיטה, ולשפר את פעולתה, אבל שינוי דרסטי יפגע במערכת המשפט ויכול לערער יסוד מרכזי לקיומה של המדינה.
(יתרו תשעט)