הרב ד"ר עידו פכטר (נאמני תורה ועבודה והפורום לשיח יהודי עכשווי. מייסד תנועת תכלת – יהדות של השראה)את הרשימה בנושא מכנסיים לנשים אני מתקשה לכתוב. לא מפני שאין לי דעה בנושא, או מקורות בעניין, אלא בגלל שיש משהו לא הוגן כשגברים כותבים הלכות של נשים. עם כל הכבוד לי, ולנו הגברים, מעולם לא התנסינו בלבישת חצאית או שמלה, ואין אנו מבינים מה משמעות הדבר בשביל אישה. ואעפ"י כן, במסגרת הרשימות על יהדות הרצף אני מעוניין להציג את המקורות בעניין, ואם יש מבין הקוראות שיכולה להאיר את עינינו בסוגיה, אשמח לתגובות.
שתי בעיות מתעוררות לכאורה בלבישת מכנסיים על ידי נשים: איסור 'לא יהיה כלי גבר על אישה' וחוסר צניעות. לגבי האיסור הראשון, כבר ראינו ברשימות הקודמות, שבמקום שהדבר מקובל, ולא עושים כדי להידמות למין השני, אין איסור. הרמב"ם (הלכות עבודה זרה יב, י) פסק לגבי הגברים שהאיסור חל רק "במקום שאין לובשין אותן הכלים ואין משימים אותו החלי אלא נשים", והוסיף "הכל כמנהג המדינה". משמע, שהכל תלוי בנורמה, ואם לענייננו מקובל שנשים ילבשו מכנסיים, אין בכך כל איסור.
על כך יש להוסיף את שיטת הב"ח (מובאת בש"ך יורה דעה קפב, ס"ק ז), שכל האיסור חל כשעוטים דברי נוי וכן כשעושים זאת על מנת להידמות למין השני. אך במכנסיים לנשים אין בעיה הזו, שהרי מכנסיים אינם דבר נוי והלובשת אותם אינה עושה זאת כדי להידמות לגברים. אדרבה, כיום יש לנשים מכנסיים המעוצבים במיוחד להן. מסיבה זו הסכים הרב עובדיה יוסף (שו"ת יביע אומר ו, יורה דעה יד; כנגד דעת המנחת יצחק) שאין בדבר איסור 'לא יהיה כלי גבר על אישה',] אם כי הוא אוסר את הדבר מסיבה אחרת:
"כי בגדי שחץ הן, ומעוררות תשומת לב מיוחדת לרואיהן יותר מאשר שמלה או חצאית רגילה, ומביאות לידי הרהורים רעים. ואין לבנות ישראל הכשרות ללכת בהן כלל. ובפרט במכנסים המהודקות ממש על הגוף שגורמות הסתכלות והרהורים רעים ביתר שאת".
דבריו מביאים אותנו לעניין הצניעות. האמנם מכנסיים פחות צנועים מחצאית? התורה מחייבת את הכהנים ללבוש מכנסיים, שמטרתם "לכסות בשר ערוה ממתנים ועד ירכים יהיו" (שמות כח, מב). הווה אומר: מכנסיים נועדים כדי לכסות את מקום הערווה, מה ששמלה או חצאית לא מסוגלות לעשות. האם לפי זה כל כך פשוט שמכנסיים אינם דבר צנוע? והרי הם מאפשרים כיסוי טוב יותר של מקום הערווה מאשר חצאית?
נקודה אחרת שמעלה הרב עובדיה היא שמכנסיים מהודקים גורמים "הסתכלות והרהורים רעים". אך גם בעניין זה יש להרהר. ראשית, ישנן חצאיות צרות שמבליטות את הגוף, ולכאורה לא מצאנו שאסרו את הדבר. שנית, בהנחה שהדבר מקובל בחברה הכללית, האמנם הדבר מעורר הסתכלות והרהורים רעים? והרי אין בכך מראה חריג. ושלישית, את הבעיה הזו ניתן לפתור בקלות באמצעות מכנסיים שאינם צמודים, שודאי שאלו יהיו יותר צנועים מאשר חצאית אשר אינה מכסה את מקום הערווה.
מדוע בכל זאת אסר הרב עובדיה את הדבר? התשובה פשוטה: בחברה שבה הוא חי הדבר לא היה מקובל, ולכן לבישת מכנסיים על ידי נשים נחשבה למעשה פרוץ. אך מה דינה של חברה כמו החברה הדתית אשר שותפה במרחב הכללי וחשופה לנורמות הלבוש המערביות? במקרה הזה אני מאד מתקשה למצוא איסור בדבר. כל שכן כשמדובר במכנסיים רחבים, שאדרבה, נראים כלבוש יותר הולם ויותר צנוע מהרבה חצאיות.
(הערת המערכת: המאמר הוא דעת הכותב ואינו בגדר פסיקת הלכה לרבים)
(יתרו תשעט)
