מערכת שבתוןאלון יוניאן, מנכ"ל החברה הכלכלית קרית ארבע חברון
העם דורש מאהרון- "קום עשה לנו אלוהים". הקשו הפרשנים – כיצד אותו דור דעה כאנשי דור המדבר אשר ראו את כל הניסים במצרים, קריעת ים סוף, מעמד הר סיני וכו' מסוגלים לעשות עגל מסכה? כיצד אנשים אשר הגיעו למדרגות נעלות מסוגלים לסגוד לתבנית שור אוכל עשב ואף לומר שאותו גוף דומם הוא זה שהוציאם ממצרים? כיצד אהרון הכהן נעתר לרצונם ליישם פולחן אלילות ועבודה זרה? ואם חשש אהרון שיהיה סופו כמו של חור, אדרבה, היה עליו לנהוג כמו חור ולהיהרג על קידוש ה', ולא לבצע את אשר חפץ העם. גם התנצלותו לאחר מעשה בפני משה אינה מובנת "ויאמרו לי עשה לנו אלוהים אשר ילכו לפנינו, כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים ולא ידענו מה היה לו" – לכאורה הוא מצדיק מעשה הגובל עם עבודה זרה.
ראשית נסביר כגישת הרמב"ן, שלמעשה לא היתה כוונתם לסגוד לאלילים ולעבודה זרה, הם פשוט היו חפצים בדמות אלוקית שתשמש להם כמורה דרך, כאמצעי מקשר ומגשר בינם לבין הקב"ה, במקום משה שאיננו. זו היתה גם כוונת אהרון בהתנצלותו, שלא התכוון אלא למצוא תחליף למשה לבקשת העם. ראיה לכך- עם חזרתו של משה העם נטש מיד את העגל ואפשר למשה לשרוף אותו.
הרש"ר הירש מייחס את חטא העגל ל'ערב רב', אותם טרמפיסטים שגדלו על חוכמת חרטומי מצרים ולהטיהם, וראו את כל הניסים והנפלאות אשר עשה משה במצרים ונמשכו אחריו. המה ראו כי שקעה שמשה של מצרים ואילו שמשו של ישראל עולה, ועל כן בחרו ללכת אחרי בני ישראל. הם חיכו להזדמנות בה בושש משה לרדת וניצלו אותה כדי לפתות את העם ללכת אחר עגל ומסכה.
בכל דור אנו נדרשים לזהות את אותו "עגל מסכה" עדכני אשר מצוי באותה העת על מנת שלא ליפול בפח בו נפלו אבותינו. כמו כן עלינו לדעת לבחור בהנהגה אמתית ושורשית כמשה רבנו גם אם נראה לעיתים כי היא מבוששת להגיע.
(כי תשא תשעט)
