מה המשותף לכל פריט מזון ולהצהרות מנהיגי המפלגות? – שלשניהם יש 'פג תוקף'. כמו קוטג' לדוגמא, שראוי למאכל עד תאריך מסוים, כך נכון להתייחס להצהרות ראשי מפלגות, בטח בכל הקשור עם מי יילכו אחרי הבחירות ועם מי לא. כל מה שנאמר עד הבחירות מטרה אחת לו- להביא כמה שיותר קולות. ומרגע פרסום תוצאות הבחירות, המשחק מתחיל מחדש. "המציאות מכתיבה", יגידו, "הבוחר אמר את שלו", יסבירו. עפ"י מפת הגושים בסקרים דהיום (ויש לזכור: לפחות שליש מהנשאלים השיבו כי טרם החליטו למי להצביע, מה שמחייב התייחסות בערבון מוגבל מאוד לסקרים כיום), האפשרות ש'מלאכת המרכבה' של הקואליציה הבאה תהיה ארוכה בהרבה מכפי שהורגלנו, נראית סבירה. חשוב מזה, אופציה של ממשלת אחדות, בהרכב זה או אחר, היא לא ממש בלתי סבירה. השאלה היא מי יהיה זה שעליו יטיל הנשיא את הרכבת הממשלה. מי שמפלגתו תקבל את המספר הרב ביותר של מנדטים, או מי שנציגי המפלגות עם מרבית המנדטים ימליצו עליו. ברגיל, המשימה הוטלה בהתאם לאופציה השנייה. אבל הנשיא לא מחויב לעשות כן. וכבר היו מקרים, שראשת מפלגה קיבלה את המנדט להרכיב ממשלה, אבל הדבר לא צלח בידה. עפ"י הסקרים של היום, הכל פתוח. גנץ מוביל במנדטים ובאשר לגושים, "מומלצי הסיעות", גם כאן הכל פתוח, והימין בבעיה, לראשונה זה עשרות שנים. האם זה אומר, שבמקרה ש'כחול לבן' תוזמן להרכיב את הממשלה, הכל מבחינת הליכוד – אבוד? עפ"י יאיר לפיד, מספר 2 ב'כחול לבן', הטלפון הראשון שירים בני גנץ, אם עליו תוטל מלאכת הרכבת הממשלה, יהיה למי שיעמוד אז בראש הליכוד. בהנחה (של לפיד) שזה לא יהיה נתניהו. הנחה, שנכון לעכשיו, לא נראה שיש לה על מה לסמוך, אלא אם כן (וגם זה לא נראה כרגע ריאלי) נתניהו יחליט שכדי לאפשר לליכוד להמשיך להיות ליד הגה המדינה, הוא יתכבד ויפרוש לביתו בקיסריה ויאפשר למישהו אחר ממפלגתו לתפוס את מקומו בקידמת הבמה. לעומת לפיד, השר אריה דרעי מש"ס, בטוח כי נתניהו הוא זה שירכיב את הממשלה הבאה וכי הטלפון הראשון של נתניהו יהיה למפלגות החרדיות. ״אחרי שרה״מ נתניהו נכווה בממשלת האחים (שבתון: קואליציה עם בנט ולפיד), הוא לא יסתכן שוב. אני בטוח שהטלפון הראשון שלו אחרי הבחירות יהיה למפלגות החרדיות. הוא גם אומר זאת בגלוי". ייתכן, אבל צריך לזכור מהסבב הקודם של בניית קואליציה, שהגם שהטלפון האחרון של ביבי היה לבנט, זה האחרון ושותפתו שקד, יצאו עם שני תיקים מאד יוקרתיים ונחשבים. מה שנקרא: צוחק מי ש(נקרא) צוחק אחרון.
חייב תודה לחבר
קהילות קודש של ה'סרוגים' סערו וגעשו בימים האחרונים נוכח צירופם של 'עוצמה יהודית' ל'איחוד מפלגות הימין' (הבית היהודי + האיחוד הלאומי, תקומה). מי שהחבירה 'לעוצמה יהודית' 'הכשירה'/ 'הלבינה' את הדימוי המאוד מיליטנטי שדבק בו במהלך השנים האחרונות הוא ח"כ בצלאל סמוטריץ'. לא מעט חברים אמרו לי בימים שעוד דובר רק על האיחוד הצפוי של הבית היהודי עם האיחוד הלאומי, שאם בצלאל סמוטריץ' יהיה שם חלק משמעותי מהנהגת הרשימה, הם (החברים) לא יתקרבו לשם. היום, עם 'עוצמה יהודית', סמוטריץ' הוא כבשה תמימה בעיניהם… מה שמוכיח, שהכל עניין יחסי.
בעלי זכות הצבעה
ישראל היא מעצמה טכנולוגית. רבים בעולם מתפעלים מהיצירתיות ומהיזמות כאן, משלחות יוצאות, משלחות באות, בקיצור – אנחנו על המפה. זר כי יבוא הנה ביום הבחירות ויצפה בתהליך הבחירה, יעמוד משתאה נוכח שיטת הבחירה הפרימיטיבית לכאורה. אותה שיטה של ימי אנו באנו ארצה. אותן פתקאות הצבעה (בשינוי צירופי האותיות…), אותו פרגוד, ושוב גם אותן כוורות בתוכן מניחים את מגוון פתקאות ההצבעה. הפעם, בבחירות לכנסת ה-21 נתברך בכוורות חדשות. הסיבה – פרוזאית; בבחירות יתמודד 47 רשימות – מספר שיא בתולדות המדינה – ובכוורות הקיימות יש מקום רק ל- 40 פתקאות שונות. כסף קטן. נתונים נוספים מוועדת הבחירות המרכזית: בישראל 6,339,279 בעלי זכות בחירה (לעומת 5,881,696 בפעם הקודמת), 10,720 קלפיות יוצבו ברחבי המדינה, מהן 3,947 קלפיות נגישות לבעלי מוגבלויות, ועוד 96 קלפיות יוצבו בנציגויות בחו"ל, בהן הבחירות יחלו לפני יום ההצבעה כאן. אחוז החסימה הוא 3.25 אחוזים מכלל הקולות הכשרים.
לא מכבד את האיש
ליצמן ב'ווינט': "אנחנו עם נתניהו. אם אני רואה את לפיד ברחוב, אני עובר צד. הוא פסול מבחינתי, לא נשב איתו גם אם יתהפך העולם. את גנץ לא פוסלים, את לפיד כן". זה בסדר שליצמן עם נתניהו וגם לא פוסל את גנץ. זה בסדר שהוא פוסל את לפיד. אבל לעבוד צד בכביש כשהוא רואה אותו? לא מכובד. כיצד היה מגיב ליצמן לו מישהו היה עובר למדרכה השנייה בגלל חרדי (בין אם קוראים לו ליצמן או מישהו אחר) הצועד מולו? או גוי שעושה כן באנטוורפן כשיהודי צועד מולו? וזה מזכיר לי (אם אינני טועה), שלפני כמה שנים, כשלפיד ירד מדוכן הכנסת וליצמן עלה, נתן לפיד צ'פחה קטנה לליצמן על דש המגבעת כאות חיבה. ליצמן בתגובה עשה במקום שלפיד נגע קלות, תנועה כאילו הוא מסיר אבק. לא מוסיף כבוד.
סוף לפרסומי מפלגות אנונימיים ברשת?
מאז קמה הרשת החברתית, חלק משמעותי מתעמולת הבחירות עברה מהמדיה הכתובה והמשודרת אל הרשת החברתית. לא רק עניין של הקטנת עלויות. את הרשת קל להציף בידיעות, סרטונים ותמונות, והכל תחת מעטה אנונימי. סוד גלוי הוא שרבות הרשימות שמפעילות אנשים השותלים ברשתות החברתיות מסרים בלא להותיר עקבות המזהות את המפרסם. בעקבות עתירה של עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם, הוציא יו"ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר צו תקדימי המורה כי גם פרסומי תעמולה באינטרנט, לרבות כאלה שמופיעים ברשתות החברתיות ובמנועי החיפוש, חייבים להיות מזוהים. כלומר, אסור שתעמולה מטעם מפלגה תהיה אנונימית. בכל פרסום שיעשו המפלגות, הן יידרשו לפרט בצד המודעה או בגופה את זהותן.
השופט מלצר ציין כי מעבר לעניין איסור האנונימיות, אין בהחלטה כדי להגביל את תוכן הפרסומים. "תעמולה אנונימית, שאינה מזוהה, עלולה לרדד ולדרדר את השיח ולהביא בתקופת הבחירות לניצולן של פלטפורמות הפרסום המקוון, שמטרתן, בין היתר, היא לקיים 'כיכר שוק' ולאפשר זרימה דמוקרטית וזרימה חופשית של מידע", כתב מלצר, והוסיף כי הדבר מהווה "פגיעה באושיות הדמוקרטיה ובערכי היסוד של החברה, בניגוד לטיוב ולייעוד של הרשתות החברתיות ומנועי החיפוש לעקרונות הדמוקרטיה".
"מסקנה שונה מזו אשר אליה הגעתי, עלולה להפוך את אחת הזירות המרכזיות בהן נערך שיח בישראל, לשדה הזרוע מניפולציות תעמולתיות וניסיונות לשתול תודעה כוזבת בקרב הבוחרים ולפגוע בדמוקרטיה". שיקול נוסף שעמד לנגד עיני השופט היה כי פרסום תעמולתי אנונימי מקשה על גורמי הביטחון של המדינה להדוף חששות מפני התערבות זרה בבחירות לכנסת ה-21, וזאת כלקח ממערכות בחירות במדינות אחרות בעולם. האם הצו האמור יעזור בעניין? סביר, כי בערבון מוגבל.
אגב, המפלגה היחידה שהתנגדה לכך בתשובתה לעתירה היא הליכוד. מעניין למה.
לא תורם
בהסכם שבין הבית היהודי-האיחוד הלאומי-עוצמה יהודית הוחלט, בין השאר, שעוצמה יהודית תנהל קמפיין עצמי משלה. במוצ"ש האחרון קיבלנו את ההוכחה שהיתה זו החלטה נבונה. עוצמה יהודית הפיצה ברשתות החברתיות סרטון בו נראה מחבל מנסה לבצע פיגוע כשהוא מגיע לדקור חייל, אך פרקליט בפרקליטות הצבאית מונע מהחייל לירות. בסרטון נראה לפתע נכנס לפריים עו"ד איתמר בן גביר, מראשי עוצמה יהודית, ומורה לחייל לירות, מאחר ומדובר בפעולה של הגנה עצמית. בן גביר הוסיף: "הם כובלים את הידיים של החיילים שלנו, אנחנו באים לשנות". בעיניים שלי, סרטון זה המציב את בן גביר מעל פרקליט צבאי (אנונימי. כולם שם כאלה?) וכמי שאומר לחייל לפעול בניגוד להנחייה הצבאית לכאורה, לא יקל על רשימת מפלגות הימין לקבל קולות מצד רבים מהמיינסטרים של המפד"לניקים שעדיין התלבטו, בעקבות הצטרפות עוצמה יהודית לחבילה, האם לתת לרשימה הזו את קולם. מה שנקרא, יצא שכרו בהפסדם.
חוזה עתידות
"אילו היה ניסיון להכניס את החברים האלה ('עוצמה יהודית') לתוך הליכוד, הייתי קם ומוחה ולא נותן לזה לקרות וגם אמרתי זאת לנתניהו", דברים אמר לא פחות ולא יותר מיולי אדלשטיין, יו"ר הכנסת ובכיר בליכוד. זוכרים איך נתניהו, ראש מפלגתו, לחץ על 'הבית היהודי' להכניסם? אצלו- לא. אצל השכנים – למה לא. אדלשטיין אמר זאת (ועוד) בפאנל שנערך בבית דיור המוגן עד 120. הדברים הובאו באתר 'סרוגים'. מה שכן, אדלשטיין גם ידע להעריך, ש'עוצמה יהודית' לא יהיו בקואליציה, גם אם ראש הממשלה נתניהו ירצה בכך. וזה ציטוט. וגם זה: "החבר מיכאל בן ארי שהוא היחידי (מבין 'עוצמה יהודית') שייבחר, יום אחד לא יהיה חבר בקואליציה, וזה לא תלוי לא ברצון נתניהו ולא ברצון הליכוד ולא ברצון הרב רפי פרץ."
כבר לא ברוגז
אני מכיר כמה אנשים שגם מים רבים לא יוכלו לכסות על ה…איבה שביניהם, אפילו אם היא פרצה בגלל דבר של מה בכך. גדעון סער, מסתבר, שאינו כזה, או לפחות מצליח להעמיד פנים שאינו כזה. בערב ההצגה של נתניהו, בכפר המכביה, עמד סער בשורה יחד עם כל האח"מים, כשהמלך ביבי נתניהו עובר, לוחץ ידיים, מנשק לחיים (לנבחרים שבחבורה), צ'פחה פה צ'פחה שם ומגיע לקידמת הבמה, שהייתה אותו ערב כולה שלו. וגדעון סער, שנתניהו חבט בו ועלב בו, לחץ את ידי ראש הממשלה, אפילו בדל של חיוך עלה על שפתיו, ובהמשך אף הדף שאלות בעניין של עיתונאים ואמר כי המחבר בינו לנתניהו רב על העניינים האלה. בשביל להיות כזה סלחן צריך או להיות עם עור של פיל (סליחה, של פוליטיקאי), או לקרוא נכון את המפה. ומי לא באה? אשתו, השדרנית לשעבר גאולה אבן-סער. לא מצאו בייביסיטר לילדים, או שמא לה קשה יותר לזייף חיוך? בעיניים שלי, הליכוד יוכל רק להרוויח אם גדעון סער יפשיל שרוולים בחודש שעוד נשאר לבחירות. רוח גבית מנתניהו, קצת חיבוק אמתי ופירגון ממנו למי שנחשב כמועמד ריאלי העשוי להחליפו בעתיד (ולא בטוח שזה יהיה בעתיד הרחוק מאוד), יותר ממתבקש.
רגוע יחסית
במפלגות הימין לסוגיהן ניתן לחוש את הלחץ באוויר. כן יעברו את אחוז החסימה, לא יעברו, מה מצב הגושים, מי ייקרא להרכיב את הממשלה, כאביי ראש. ביהדות התורה, לעומת זאת, הכל כמעט בשאנטי. אם ביבי ייבחר להרכיב- ברור שיקרא להם ראשונים. מה שנקרא "מסמרי ברזל". ואם גנץ? הם הרי הודיעו שאתו אין להם בעיה, רק עם לפיד. דיה לצרה בשעתה, אבל ברור שאם זו תהיה התמונה, יימצאו כבר הפלפולים, ההסברים והתירוצים למה כן. עפ"י מתי טוכפלד מ'ישראל היום', בכחול-לבן לא ממתינים וכבר מינו 'שגריר' לעניין החרדים. בוגי יעלון, שהשכיל לשמור עם נציגי החרדים על ערוץ פתוח לאורך השנים מאז כיהן כשר ביטחון בממשלת נתניהו. אותם מוקשים שניסו לפרק עם ביבי, יעמדו גם הפעם על שולחן הניתוחים, במקרה וגנץ יהיה הפרטנר לשיחות. חוק הגיוס, תחבורה ציבורית ושאר ירקות. לא קל, אבל 'לא בשמים היא, בפיך ובלבבך לעשותו'. פחות או יותר כמו עם הפרטנר מהמחנה השני. לפיד? יבלע צפרדע, אם היא שתפריד בינו לבין מהפך. ואם בחרדים עסקינן, הפרשנים השונים הצביעו על שני דברים מעניינים. האחד- יותר ויותר מפלגות שאינן חרדיות מקצות סכומים מסוימים מתקציבן לקמפיין בסקטור החרדי. לא, לא צריכים את העיתונים החרדיים הקלאסיים יתד נאמן והמודיע. יש את הרשת החברתית. הרבה מאוד צעירים חרדים משוטטים שם. ויש תמורה לאגרה, גם בזכות התמורה שחלה בחברה החרדית. לא עוד רק ענייני השטעייטל, הישיבות והקצבאות. הרבה חרדים שהשתלבו בצורה זו או אחרת בחברה הישראלית, אם בעבודה, אם בלימודים, שלא לדבר על הצבא, אכפת להם גם מעניינים פרוזאים כמו דיור, תחבורה ציבורית (ביום חול), ושאר דברים של החיים החומריים, וכמובן העניין המדיני-ביטחוני של הגושים (בדגש על הימין), וגם הם מהווים פקטור בהחלטתם למי להצביע. הווה אומר, לא רק למפלגות החרדיות. ודבר מעניין נוסף, בהפוכה, גם יהדות התורה, למשל, פונה פה ושם לציבור שאינו חרדי. בעיקר למסורתיים שבחבורה. לאלה שנקראים חרדים מודרניים. התכנים- נושאים אזרחיים בעיקר. לא (רק) עניינים שבקדושה. הערוץ- סרטונים ברשתות החברתיות, בעיקר. מישהו זוכר את הפשקווילים שהציפו את רחובות ק"ק בני ברק נגד השיטוט ברשתות החברתיות? מסתבר, שמה שאסור לאחד (החרדי), מותר לאחר.
השבת ניצחה
תחבורה ציבורית בשבת הוא אחד הנושאים ה"חמים" והמרכזיים בוויכוח בעניין צביון השבת במרחב הציבורי. מפלגת העבודה, במאמץ להמחיש עד כמה היא רוצה להפעיל תחבורה ציבורית בשבת, הפעילה אוטובוס כזה כשירות לציבור, ובאותה ההזדמנות, כמלקט קולות פוטנציאלים. אלא, שהחברים בתנועת ש"ס היו ערניים מספיק ועתרו בעניין ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית השופט חנן מלצר. ותתפלאו, נוכח הלך הרוח בדיון, הודיעה מפלגת העבודה כי תפסיק לחלוטין כל הפעלה של אוטובוס שבת. גם בעצמה וגם באמצעות ובשיתוף עמותות אחרות. ההודעה קיבלה תוקף של פסק-דין. אגב, למפלגת העבודה זה עלה בהוצאות משפט של 5,000 שקל. ש״ס בתגובה: ״השבת שוב תבעה את עלבונה וניצחה. אנו שמחים כי כבודה של השבת יישמר בפרהסיה הציבורית ומקווים כי מפלגת העבודה תחדל משימוש ביום המנוחה הקדוש לתעמולת בחירות".
(פקודי תשעט)
