יש לו את זה, לרב אלי סדן, ראש מוסדות עלי, יש לו את הכריזמה, וכן גם את הרצון והיכולת למשוך בחוטים. מהרגע שהקברניט בנט נטש את הספינה השוקעת, נכנס הרב אלי סדן בוואקום שנוצר והוביל, בדרכו שלו, את הוועדה המסדרת בת 17 החברים שבחרה ברב פרץ, וכמובן היה פעיל מאוד מאחורי הקלעים בהיבחרו של הרב רפי פרץ.
העובדה שהרב פרץ אינו מעוטר בזקן היורד על מידותיו, והעובדות שבכהונתו כרב ראשי בצה"ל הוא שיתף פעולה עם פקודת השרות המשותף, חרף התנגדות רבנים חרדיים ולא רק, אלה יעמדו לזכותו, כך העריך הרב סדן, כשיבואו להציג את 'הבית היהודי' בראשותו של הרב פרץ, גם בעיני הזרם המרכזי בציונות הדתית. עפ"י אותו קו מחשבה, בדיונים הפנימיים באותה ועדה, הרב אלי סדן ניסה להוליך תמיכה דווקא באשה ההולכת ללא כיסוי ראש, עדיף מאזור חיוג 03 או 08, רק לא מיו"ש. שהלוא, מצביעים פוטנציאלים יש, לכאורה, גם בפ"ת, גב"ש, כ"ס והדומות להן. ובכל זאת, התכנסות הרבנים זלמן מלמד, אלי סדן, דודי דודקביץ, צפניה דרורי ואחרים הדומים להם בשיוך התת-מגזרי, גם אם היה נחוץ ומועיל להוצאת עגלת המו"מ בין הבית היהודי ל'תקומה' האיחוד הלאומי מהבוץ, הוא לבטח חיזק את ההרגשה של רבים, שבתכלס' מדובר במפלגה חרד"לית, שלכל היותר יהיו בה אחד או שניים בצבע אחר, כדי "להכשיר". יתרה מזאת.
אין זה סוד, שבין ארגון רבני צהר לבין כמה מהרבנים החרד"ליים, ובטח זרם הר המור, זורמים הרבה מים עכורים, ולא מהיום. לטענת הראשונים, מאז נכנס הרב אלי סדן לעניינים ובטח מאז הוקמה ועדת ה-17, לא היה אפילו ניסיון ליצור אתם איזשהו קשר. מאמץ להידברות. הבחירה ברב רפי פרץ, תלמידו המובהק של הרב צוקרמן, די היה בה כדי שכמה וכמה רבנים מהזן של צהר ירגישו שאין להם עוד חלק ונחלה בבית הזה. בנוסף, בצהר מתקשים למחוק את מה שעוללו להם רבותיו של הרב רפי פרץ, שרואים בראש ארגון צהר, הרב דוד סתיו, ברב אבי גיסר ובשכמותיהם רפורמים או ממש קרובים לזה, וכן שעשו בזמנו כל מאמץ להכשיל כל רב מטעמם לתפקיד בכיר, כולל זה של הרב סתיו לרב הראשי לישראל. בהיבט המעשי, מזהירים שם, הרבנים בקצה השני הם הלוחמים הגדולים בלימודים במכללת הרצוג, ודי בכך כדי לחשוש מה יהיה עם החמ"ד, אם נציגי הרבנים החרד"ליים יקבלו את ההשפעה על תיק החינוך. "כואב לנו מאוד, אבל הרבנים החרד"ליים גרועים בעניינים החשובים כמו נישואין וגירושים, גיורים וכדומה אפילו מן הרבנים החרדיים, איתם עוד ניתן לפעמים להגיע להבנות", שח לי אחד מראשי רבני צהר, שגם לא הכחיש כי היו להם שיחות עם מפלגות אחרות, להכניס במקום ריאלי אחד או אחת שישקפו את האינטרסים של הציונות הדתית ה'שפויה', כהגדרתו. מן הצד השני, רב בכיר אחר בציונות הדתית, שגם מעורה בכל מה שקורה בתוככי הבית היהודי של היום אמר ל'שבתון' כי בתחילת התהליך אפילו ארגון רבני בית הלל היה מעורב, אך פגישת הרבנים השבוע, הייתה 'מעכשיו לעכשיו', כך ניסה להסביר, היא נפלה על זמן שיעורים של חלק מהרבנים, ועוד כל מיני הסברים, שאותי אישית לא כל כך שכנעו.
לדבריו, הרב אלי סדן חוזר בדיונים הפנימיים על כך שהרשימה צריכה לייצג את כל המגזר, כולל מה שנקרא המיינסטרים והליברלים. הרבנים בחבורה היו גם אלה שניסו למנוע איזשהו שיתוף פעולה עם בן גביר ובן ארי מעוצמה יהודית. והמסר הכי חשוב שהבן אדם ניסה להעביר: ללא ייצוג פוליטי מכובד של הציונות הדתית בכנסת ובממשלה, הרבה מהדברים שנראים היום כברורים מאליהם, כמו הסיוע המאסיבי לחינוך הדתי, תנאי השירות של החייל הדתי בצה"ל (שגם בהם חלה לדבריו רגרסיה), מספר התקנים של בנות השרות הלאומי וכדומה, כל אלה עלולים להתדרדר עשרות שנים לאחור. בעיניים שלי, זה צד אחד של הדברים.
הצד השני- נוכח כל המבוכה והמבולקה הזו ב'בית היהודי', וכן איחוד לא איחוד עם 'תקומה' וכדומה, זו יכולה להיות שעתן היפה של המפלגות הציונות האחרות, לקרב אליהן את הציבור הדתי-לאומי, כן, גם ע"י הצבתן של דמויות מרשימות מתוכו, במקומות גבוהים וריאליים ברשימתן, ולא רק בשביל הקישוט. אני מכיר את הטיעון ש'סרוגים' במפלגות כלליות לא פעלו ואולי גם לא יכולים לפעול למטרות המגזריות הספציפיות, אם אני מסתכל על כמה דמויות כאלה בכנסת היוצאת אני אפילו מוכן לחתום על כך (אבל יש גם יוצאים מהכלל), ובכל זאת, אם המבוכה והמבולקה הזו ב'בית היהודי' תימשך (ואנחנו רק כ-50 יום לבחירות), לא מן הנמנע כי רבים יעדיפו ביום הבחירות דווקא את האופציה השנייה. ואז, בנט ושקד יצחקו כל הדרך אל הבנק. גם על שקברו סופית את 'הבית היהודי', וגם שבזכות זה קיבלו גם שניים או שלושה מנדטים לעצמם. "הרצחת וגם ירשת"?- בפוליטיקה כמו בפוליטיקה. בעיניים שלהם. (והערה לסיום- המדור יורד לדפוס ביום ג'. עד שתקראו אותו, סביר שיהיו שינויים. חתימה על האיחוד, למשל. או אולי אפילו 'שידוך' עם אלי ישי. היו מגעים).
תחיית המתים?
מסתבר, שהמתים קמים להצביע לא רק בריכוזיי חרדים. זוכרים איך הכל כינו את הפריימריז בליכוד? "חגיגת דמוקרטיה". מספר שיא של מצביעים, הענשת ח"כים שלא הוסיפו כבוד למפלגה ומאידך גיסא בחירה בגדול של דמויות מוערכות (דוגמת גדעון סער) חרף נסיון של ראש הממשלה לשים לו רגל, בקיצור, יופי של מהלך. אז רק רגע, מומלץ להירגע. יש גם חצי כוס ריקה. ביותר מדי מקומות בהם נערך הפריימריז של הליכוד, נמצא בדיעבד כי מספר התוצאות שהוזנו למחשב המרכזי אינן תואמות את תוצאות הספירות בקלפיות עצמן. למשל, בקלפי מספר 3 בבני ברק, שרת התרבות מירי רגב זכתה ל-274 קולות על אף שמספר המצביעים באותה קלפי עמד על 60 בני אדם בלבד. בקלפי בקריית מלאכי זכה שר הקליטה יואב גלנט ל-640 קולות, חרף העובדה שרק 60 מצביעים הגיעו לקלפי, וכדומה. "הואיל ומדובר בענייני טוהר הבחירות ובחריצת גורלות של קריירות פוליטיות של המועמדים השונים, אבקשכם להורות על ספירה חוזרת שבמסגרתה יוזנו בשנית תחת פיקוח כל הנתונים הרשומים על הפרוטוקולים שנרשמו בזמן אמת בקלפיות השונות אל מאגר מחשובי חדש, ולקבל את תוצאות האמת של הבחירות האמורות להבדיל מהתוצאות שפורסמו ואושרו ע"י ועדת הבחירות", כתב מבקר הליכוד. וראש הממשלה, בכובעו כראש הליכוד, הורה אכן לבדוק את הדברים לאשורם. נתניהו, שלא כהרגלו, גם הפגין השבוע חברות כלפיי דוד ביטן ומיקי זוהר, שלא בדיוק הצליחו בפריימריז, באשר ויתר על השריון שהובטח לו במקום ה-21, כדי שהחברה' האלה יתקדמו קצת ברשימה. מתרכך, מנהיגנו.
אור בקצה המנהרה?
אף אחד לא היה מתחלף עם יו"ר מפלגת העבודה, אבי גבאי, נוכח מצבה של המפלגה הזו בסקרים. 5, 6, כמעט שלא מגיעה למניין מנדטים, אפילו. אבל לגבאי היה זה שבוע מוצלח, באשר לפריימריז שהתנהלו במפלגת העבודה הגיעו קרוב ל-58 אחוז מבעלי זכות הבחירה, וזה המון למפלגה שנראית על הקרשים, ויתרה מזו- התוצאות היו מעולות מבחינתו. איציק שמולי, צעיר, ח"כ מעולה, חברתי בכל רמ"ח, יצא ראשון, סתיו שפיר ממש ליד, ואולי הכי חשוב מבחינת גבאי, איתן כבל נדחק אחורה, הרבה אחורה (11, ואחרי השריונים מתדרדר למקום 15). ח"כ איתן כבל, פרלמנטר מעולה, בעבר היה מזכ"ל המפלגה בה הוא נטוע היטב, שילם את המחיר על כך שקרא, בשפתו הישירה ללא פילטרים, לגבאי שקרן ושאר מחמאות. כבל לא מתכוון לתלות את הנעליים בארון. מן הסתם, לאחר הבחירות לכנסת, אם התוצאות לא יחמיאו למפלגה זו (12 מנדטים לפחות), היא תיכנס לקרבות ראש בראש (עוד הפעם), ולכבל יהיה בהן תפקיד מרכזי. ואפרופו מפלגת העבודה. שימו לב לבחור צעיר, יאיאה פינק, שנבחר במקום העשירי. דתי ומאוד מוערך שם.
חזרה בתשובה?
כמו פוליטיקאים אחרים, גם אלונה ברקת, הרכש החדש של מפלגת בנט-שקד, למדה בזמן קצר ביותר מאז נכנסה לשדה הפוליטי, כי עדיף להצטייד בעקבים גבוהים מאוד אם רוצים לחצות את המגרש הזה בשלום ובלי מפחיי נפש. יממה או שתיים בלבד אחרי מסיבת העיתונאים הראשונה שלה בכובעה החדש, נאלצה אלונה ברקת, מבעלי הפועל באר-שבע, דמות נערצת בבירת הנגב, שהצטרפה כמספר 3 ברשימת 'הימין החדש' לכנסת, להדוף פרסום כאילו היא בכלל לא רק שתמכה בהתנתקות מגוש קטיף, אלא אף תמכה בארגון שמאל בשם 'שובי-נשים למען יציאה מעזה', ואף תרמה לו מכיסה עשרות אלפי שקלים. אלונה ברקת הגיבה בפשטות ובצניעות: נכון, אבל התפכחתי מאז. מודה ועוזב ירוחם? האם זה יספיק לפעילי הימין המתכוונים להצביע למפלגת הימין הזו? האם יכילו אותה יותר מכפי שהם מכילים את אלוף במיל. גרשון הכהן, למשל, שהיה ממפקדי ההתנתקות ועל זה הם התחלחלו מהאפשרות שיוצנח לראש הבית היהודי, או האם יכילו אותה יותר מכפי שהכילו ו(לא) מכילים את אלוף במיל. יאיר נווה, לשעבר סגן הרמטכ"ל, שהפגינו מול ביתו והציקו לו ולמשפחתו עד שנאלצו לעזוב את גב"ש ולהצפין לזכרון? מה שבטוח, יריבים למפלגה זו 'יחגגו' על הגילוי הזה, לפחות כמו אלה שמלבישים על אשתו של גנץ את החברות לכאורה בארגון ווטש, טענה שהגברת גנץ מכחישה מכל וכל. אפילו לא אומרת 'התפכחתי'. וזוהי רק ההתחלה. בטוח ש'נשמות טובות' נוברות בימים אלה בארכיונים השונים לחפש צימוקים, או אם תרצו, אגוזים מרים.
דבר אליי בפרחים
יום שישי שעבר, כשנראה היה כי סמוטריץ' והרב רפי פרץ הגיעו לסיכום חיובי על השותפות ברשימה, שלח סמוטריץ' פרחים לביתו של הרב פרץ, אם תרצו, כמשהו שמסמל 'מזל וברכה' כמנהג היהלומנים, או כפי שחתן שולח לכלתו לקראת 'שבת כלה' שלה/ם. אלא, שהטלפון שהרים הרב פרץ לסמוטריץ' לא היה כדי לשמוע חוויות איך עברה השבת אחרי ה'גמר השידוך', אלא להיפך. שוברים את הכלים ולא משחקים. מאותו רגע החל בליץ ברשתות החברתיות מצד כאלה שניסו לנגן על המצפון של הרב פרץ, איך הוא מרשה לעצמו לפלג את המחנה ולהביא לאובדן אפשרי של קולות ימין, היו מהם שהזכירו שוב ושוב את אובדן קולות הימין ב-1992, היו (רבים) שדחפו להכניס פנימה גם את עוצמה יהודית, ועוד כהנה. רבים מהם בחיים לא התקרבו אפילו למפד"ל ההיסטורית או ל'בית היהודי' אלא היו ונשארו הרבה הרבה יותר ימינה. גם במפלגות שלא עברו עד היום את רף הכניסה לכנסת. אבל לבוא בטענות ובעצות לאחרים, אין קל מזה.
(תצווה תשעט)
