למי הזכות להוכיח את הרבנים?

בעלון שבתון הקודם ויחי תשע"ח פנה ראש האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג בתוכחה לרבני ישראל על שאינם מצטרפים להפגנות נגד השחיתות המתקיימות לאחרונה, ואינם נאמנים כביכול לרוח הנביאים שעמדו בראש המוחים ומתריעים על השחיתות השלטונית.
אין זה דרכי להגיב תגובות על דברים שאנשים בוחרים לומר. אולם במקרה זה בחרתי לחרוג ממנהגי משום שהותרת הדברים ללא מענה עלולה לגרום למאן דהוא לחשוב ששתיקת הרבנים מתוכחת ח"כ הרצוג הרי היא מבויישת וכהודאה בטענותיו, חלילה.
ראשית נאמר שלח"כ הרצוג יש 'זכות אבות' מדור ראשון ושני, כבן למי שהיה אלוף בצה"ל ונשיא המדינה וכנכד למי שהיה הרב הראשי לישראל ענק וגדול בתורה הרב הרצוג זצ"ל. והוא אף טרח לציין זאת כזכות עמידה שלו בתוכחה שלו לרבני ישראל.
איני מתיימר לייצג את כלל רבני ישראל, בקושי את עצמי. אולם אני מניח שיש רבים כמותי. רבים מהם אינם תמימים ואף זכרונם עדיין לא בגד בהם.
אם הייתי משוכנע שהמפגינים נקיי הכפיים נלחמים את מלחמת הצדק טוהר המידות והיושר הציבורי, הם היו מוצאים אותי ואת שכמותי ביניהם והיו שומעים את קולנו נישא ברמה. אולם היות ואיננו משוכנעים בכך, ומשום מה נדמה לנו שנושאי שלטי הBDS , הגליוטינה, ועוטי הכפיות, ועוד, שרוממות הצדק והיושר בגרונם, אין בכך אלא כסות ושימוש בקדושת טוהר המידות והיושר הציבורי כקרדום לחפור את הבור אליו תיפול ממשלה נבחרת בצורה דמוקרטית, ודעת הקהל הציבורית, ובמיוחד ראש ממשלה שמוביל את מדינת ישראל להישגים שאינם נופלים מהטובים שבראשי הממשלה שקמו למדינה בשבעים שנותיה. זהו ניסיון למחזר את סיסמת 'מושחתים נמאסתם' שהוכיחה את יעילותה בבחירות 1992.
אם הייתי משוכנע שאנשי הציבור שמטיפים מוסר לרבנים בבקשם לרתום אותם למאבק על טוהר המידות והיושר הציבורי הם נקיי כפיים וברי לבב והיושר הציבורי הוא נר לרגליהם, והם הוכיחו זאת בהתנהלותם הציבורית, היו דבריהם ניכרים כדברי אמת, ואין ספק שאני וכל רבני ישראל היו מודים להם. אולם ספק גדול עולה בלב כאשר חלק מהם היו שותפים בעבר לקנוניות שללא ספק אינן מעידות על טוהר המידות ויושר ציבורי, כגון הקמת עמותות שנחשדו כ'עמותות קש' לשם גיוס כספים שיעקפו את המגבלות שהוטלו בחוק על מימון הבחירות, ובניגוד למטרותיהן המוצהרות, וסייעו בצורה לא חוקית להכרעה של תוצאות הבחירות. וגם היו כאלה שזומנו לחקירה בשל חלקם בעמותות אלה והם שמרו על זכות השתיקה, במקום למלא את חובתם כלפי הרשויות ולהגיד את האמת. ואחרים, שכאשר עמדה על הפרק אופציה של הוצאת מתיישבים מבתיהם, אנשי עמל שלא עשו רע לאיש, שעמדו והתחננו על נפשם ועל מפעל חייהם ואזנם של חלק ממארגני ההפגנות והמשתתפים בהן הייתה ערלה. או תושבי דרום תל אביב שבאחת אין חייהם חיים בשל מסתננים שהשתלטו על שכונתם וגדעו את שלוות חייהם, ואינם זוכים לתמיכתם ולסיועם, מי לידינו יתקע שאכן מה שמניע אותם הוא טוהר המידות?.
על כן חובת ההוכחה היא על אותם הטוענים למלחמה על טוהר המידות והיושר הציבורי, שיקשטו עצמם לפני שהם מבקשים לקשוט אחרים, ועליהם קודם כל החובה להזים את הרושם הטורדני שהכל תרגיל כדי לשנות תוצאות בחירות דמוקרטיות כשרות לחלוטין בכל אמת מידה של טוהר המידות והיושר הציבורי.
הכותב אל"מ (במיל.), ראש ישיבת ההסדר "מאיר הראל", מודיעין – אופקים
(שמות תשעח)