צבי מור (מאמן בכיר MCIL, מדריך מוסמך, אימון הורים, ילדים ונוער)צבי מור
פשוט לשמוח בתורה
במבט שטחי, חג השבועות נראה חג חיוור מאד ללא כל תוכן מיוחד. אין מצות וארבע כוסות. אין סוכה וארבעה מינים. אין חנוכיה וסופגניות אין מגילה ותפוח בדבש. במבט עמוק יותר ניתן להסביר שהמטרה היא לשים את התורה במרכז ביום זה, ללא כל מאכל או מנהג מיוחד שהיו עלולים להקהות את מרכזיותה של התורה בחג מתן תורה.
אז אם הביטוי של חג מתן תורה הוא בלימוד התורה – פעולה שנעשית על ידינו במשך השנה כולה – כיצד נוכל בכל זאת, לתת ביטוי מיוחד ללימוד של חג השבועות על ילדינו ותלמידינו באופן שישפיע בעז"ה בטווח הקרוב והרחוק גם יחד?
עבודת החינוך – מפגש בין נפשות
העברת מסורת חג השבועות לילדינו ותלמידינו היא פעולה חינוכית לכל דבר ועניין, ויש לזכור שמהותו של החינוך הוא מפגש בין נפשות. נפש הבוגר, ההורה או המורה, עמלה להוציא לפועל את נפשו של הבן או התלמיד שהיא טובה וישרה ביסודה. כשמדובר במפגש בין נפשות ובמטרה להשפיע מנפש על נפש, חייב להיות ביניהן חיבור וקרבה. ואם כך, לא ייתכן חינוך בשעת כעס, דחייה, עייפות ומצבי נפש אחרים שאינם מאפשרים לנפש להופיע ברעננות, רוגע ומיקוד. לצערנו, רבות מהפעולות שלנו כלפי הילדים והתלמידים נעשות כתגובה למצבי קיצון בבית ובכיתה, ואנו קוראים להן חינוך למרות שעל פי רוב הן רחוקות ממנו ביותר. החינוך מתאפשר רק בזמנים הטובים שלנו עם הילדים והתלמידים, כשהלבבות פתוחים להקשבה והבנה והאוזניים כרויות לשמוע.
עיקרון ההתניה
אחד מעקרונות ההשפעה החינוכית הוא ההתניה. כל אינטראקציה מתקשרת אצל החניך במידת השפעתה הרגשית עליו. פעולות בנאליות חסרות ערך רגשי זקוקות לחזרתיות מרובה בשביל שייקלטו היטב בזיכרון, בעוד שאירועים בעלי משמעות רגשית עמוקה, חיובית או שלילית, נקלטים במהירות גם אם לא קרו אפילו פעם נוספת אחת. שמעתי על תלמיד שהיה מקיא בכל פעם שהיה פותח גמרא. אחד ממוריו לגמרא בבית הספר, נהג בו בזלזול ובסרקזם עד שהתלמיד קישר בין החוויה השלילית שחווה מהמורה ובין הגמרא למרות שאין כל קשר ישיר ביניהם. הדוגמה המצערת הזו מלמדת אותנו היטב כמה יש להשקיע בבניית ההתניה החיובית בחינוך. מטרת ההתניה ליצור אצל החניך תמונה חיובית של הנושא החינוכי באופן שרגשות חיוביים יציפו אותו בכל מפגש עם אותו נושא חינוכי.
התניה חיובית בחינוך
ההתניה החיובית נכונה עבור כל נושא חינוכי החל מחינוך לשמירה על היגיינת הפה ושאר הרגלי התנהגות, ועד לחינוך לשפה נקיה, אמירת האמת ומידות טובות. מהי הנוסחה? אם אתם רוצים להשיג הקשבה של הילד עליכם להיות איתו במצב של פיוס וקרבה ואז תחברו את הנושא להקשר חיובי כל שהוא. לדוגמה, אם תתפסו את הילד "על חם" כשעשה מעשה טוב ותראו לו כמה המעשה שלו יקר וחשוב בעיניכם, וכל ההבעה שלכם תשדר כבוד והערכה לילד – המעשה הטוב של הילד עשוי להיצרב במוחו כמאורע חיובי ביותר המלווה ברגש חזק של אהבה מההורה או המורה. נוצרה כאן התניה בין אותו מעשה טוב לרגשות חיוביים חזקים ומטבע הדברים הילד והתלמיד ירצו לחזור על מעשה שגורם ומזכיר להם עונג כה גדול.
התניה חיובית בלימוד תורה
לימוד התורה שלנו עם ילדינו ותלמידינו, נושא פעמים רבות אופי של מתח ואפילו עצבים כשהוא בא במסגרת של שיעורי בית ולמידה למבחן, כשברקע סדר היום העמוס שלנו ממילא. נסו להיזכר מתי לאחרונה חוויתם חוויה רוחנית עוצמתית בלמידה שלכם עם הילדים. המתח הקיים סביב הלימוד למבחנים ושיעורי הבית, קיים רבות גם סביב נושא התפילה. שאלו את עצמכם, האם יש לילדינו התניה חיובית בקשר לתפילה, לימוד תורה וקיום מצוות? ללא משים, גרמנו להם פעמים רבות ריחוק ודחייה ממה שהכי חשוב לנו בחיים!
הפעם, בליל חג מתן תורה יש לכולנו הזדמנות פז לתקן את המעוות ולהתנות התניה חיובית בינינו וילדינו ובין לימוד התורה. ננצל את השעות היקרות של הלילה המיוחד, במיוחד לאחר שנחנו כל צרכנו בשבת והתכוננו היטב למתן תורה. נקפיד להציף את ילדינו בחום, אהבה, אכפתיות, הקשבה ומגע של אבא ואמא ברגעים הקדושים של הלימוד ונתנה אחת ולתמיד את לימוד התורה בחום ואהבה של אבא ואמא.
כנראה שזה פשט דברי חז"ל בירושלמי (יבמות פ"ה, א) על אמו של רבי יהושע בן חנניה שהייתה מוליכה עריסתו לבתי מדרש מיום שנולד כדי שישמע רק דברי תורה ועליו נאמר במסכת אבות (ב, ח) "אשרי יולדתו". כיוון שתינוק רך זקוק לטיפול והשגחה תמידיים, לא ייתכן שאמו של רבי יהושע בן חנניה לא שהתה לצדו בבתי המדרש, וכך תוך כדי שהתנגנו להם דברי התורה הייתה מחבקת ומערסלת אותו בחיקה כדי שדברי התורה יתקשרו אצלו עם חומה ואהבתה. ייתכן שזו הייתה גם אחת המטרות בהבאת הקטנים למעמד הר סיני למרות שלא למדו ובוודאי שלא הבינו את עשרת הדברות.
(הכותב הוא מאמן בכיר MCIL, מדריך מוסמך, אימון הורים, ילדים ונוער)
