ד"ר יצחק קניגסברג"אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם. ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו. ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם בטח בארצכם. ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד, והפריתי אתכם והרביתי אתכם. ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו" (ויקרא כו',ג'-י'). כל הברכות הללו מתמקדות בתחום הגשמי. מדוע אין הקב"ה מבטיח ברכות בתחום הרוחני, על הליכה בחוקות ה' וקיום מצוותיו?
חלק ממפרשי המקרא, רואים בהטבות המובטחות בעולם הבא, את הברכות הרוחניות שצריכים היו להיכתב, ולא נכתבו כאן, אם עם ישראל ילכו בחוקות ה' וישמרו את מצוותיו לעשות אותן. עיון בפסוקים יגלה, שיש לעם ישראל הבטחה של ברכות רוחניות בעולם הזה, בנוסף לברכות הגשמיות, אם הם יקיימו את התנאי שהקב"ה הציב בפניהם.
מה הן הברכות הרוחניות בעולם הזה? בספר מלכים א' פרק ג' מסופר, שה' נגלה לשלמה המלך בחלום הלילה בגבעון, ויאמר לו:
"שאל מה אתן לך". שלמה ביקש:"ונתת לעבדך לב שומע לשפוט את עמך להבין בין טוב לרע". תשובתו של שלמה מצא חן בעיני ה', ולכן הוא נענה: "הנה עשיתי כדברך הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך ואחריך לא יקום כמוך. וגם אשר לא שאלת נתתי לך גם עושר גם כבוד אשר לא היה כמוך איש במלכים כל ימיך". הברכות האלה מותנות ב:"אם תלך בדרכי לשמור חוקי ומצותי כאשר הלך דוד אביך". בצד ברכות גשמיות של עושר וכבוד, הקב"ה נותן לו ברכות רוחניות – חכמה ותבונה. בדומה למוזכר בפרשתנו, גם אצל שלמה המלך, ההליכה בדרכי ה' ושמירת מצוותיו, מהווים תנאי לקבלת הברכות.
אצל רבים, תחושת האושר הנובעת מחכמה ותבונה, מלווה בעושר אינטלקטואלי במימד הרוחני, עולה על תחושת האושר, הנובעת מעושר כלכלי במימד הגשמי. אנחנו מבקשים שלוש פעמים ביום את הברכה הרוחנית: "אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה, וחננו מאתך חכמה בינה ודעת", המקדימה את הברכה הגשמית:"ברך עלינו ה' אלוקינו את השנה הזאת ואת כל מיני תבואתה לטובה" וגו' (שמונה עשרה).
היכן טמונות הברכות הרוחניות לעם ישראל בפרשה?
בסיפא של קטע הברכות בפרשת בחקתי נאמר:"ונתתי משכני בתוככם , והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלוקים ואתם תהיו לי לעם , ואולך אתכם קוממיות"(ויקרא כו', יא'-יג'). ההרגשה שה' שוכן בתוך כל אחד מאתנו כיחידים, והוא מתהלך בתוכנו כציבור, וכי הוא אלוקינו ואנחנו עמו, זוהי הברכה הרוחנית המובטחת לנו בעולם הזה, אם בחוקותיו נלך ואת מצוותיו נשמור.
אם כה נעשה, יהיה מי שיזכיר לנו, שלא רק יחידים יכולים לזכות בברכות רוחניות של חכמה ותבונה, אלא עם שלם יכול לזכות בברכות אלה. משה רבנו מבטיח לנו במשנה תורה: "ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה. כי מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרבים אליו כה' אלוקינו בכל קראנו אליו" (דברים ד',ו'-ז'). הנה כי כן, שמירת המצוות תביא את קרבת אלוקים והשכנת שכינתו בתוכנו, כמובטח בפרשתנו. מעשה זה יזכה אותנו כעם, בברכה הרוחנית בעולם הזה:"עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה".
הברכה המסיימת את קטע הברכות:"ואולך אתכם קוממיות", משלימה את הברכה הרוחנית בעולם הזה.
בתפילת אהבת עולם (אהבה רבה), לפני קריאת שמע של שחרית, הנוסח הוא:"ותוליכנו מהרה קוממיות לארצנו", וכן בברכת המזון:"והוא יוליכנו קוממיות לארצנו". האם מי שיושב כבר בארץ ישראל, כתושב מדינת ישראל הריבונית, בעקבות מלחמת הקוממיות, אינו דין שישנה את הנוסח ל:"קוממיות בארצנו"? מר שלמה טל, מחבר הסידור רינת ישראל, הביא אסמכתאות
ותימוכין לטענתו, שכל מי שיושב בארץ ישראל רשאי לומר: "קוממיות בארצנו".
ברכה רוחנית זאת התקיימה בחלקה, כאשר רבים מעמי העולם הכירו בצורך לקוממיות עם ישראל בארץ ישראל. בעקבות הכרה זאת, התגשמה אצל יהודי התפוצות התפילה:"ותוליכנו מהרה קוממיות לארצנו". זכינו ב"ה לפתח בארץ מוסדות תורה לתפארת, מוסדות מחקר במדע וטכנולוגיה, רפואה, הייטק מתקדם, חקלאות וכ"ו, בעזרת הברכה הרוחנית:"עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה". אכן הקב"ה מוליך אותנו קוממיות בארצנו. דורנו זכה ב"ה לראות בראשית צמיחת גאולתנו. כדי להגיע לגאולה השלמה, ולזכות במלוא הברכות הרוחניות והגשמיות בעולם הזה, עלינו לקיים את התנאי: "אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם".
(בהר בחוקותי תשסט)
